הבלוג של אורי הייטנר

בראיון ל"קול ישראל" יצא ח"כ איתן כבל בשצף קצף נגד חוק משאל העם. מה הוא לא אמר עליו? – פחדנות של נתניהו, השתמטות הכנסת מתפקידה, מכשול לשלום, סגירת הדלת בפני הסורים, עקיפת הכנסת, פגיעה בשיטה הפרלמנטרית ועוד. שמעתי את התלהמותו, ולא יכולתי שלא להיזכר בסיפור המיוחס למשה סנה, שכתב בשולי נאומו – "טיעון חלש, להרים את הקול".

כבל התלהב והתלהם, אך דבריו – הבל ורעות רוח.

כדאי לזכור שכאשר הוא תוקף את נתניהו שנתן ידו להחלטה, הוא בעצם מאשים את יצחק רבין, שכראש הממשלה התחייב ביוזמתו למשאל עם במקרה של הסכם על נסיגה מהגולן או מחלקים ממנו, אף שהחוק לא דרש זאת ממנו. הוא החליט על כך בעיצומו של מו"מ עם סוריה. מאז, ועד ההצבעה בכנסת ביום ב', מפלגת העבודה תמכה בעקביות במשאל העם. ולפתע – פוליטיקה פנימית קטנה ובזויה, גרמה לרוב חברי מפלגת העבודה לרמוס את מורשת רבין. אהוד ברח מן ההצבעה, מרבית השרים הצטרפו אליו, הח"כים הצביעו נגד החוק, יחד עם מרצ, הסיעות הערביות ומחצית ח"כי "קדימה" שלא מרדו במשמעת שכפתה עליהם ציפי לבני. רק השר שמחון וס' השר מתן וילנאי, נאמנים לצו מצפונם, תמכו בחוק, והם ראויים על כך לכל שבח.

אם תמיכה של ראש הממשלה במשאל עם היא פחדנות, היא סגירת הדלת בפני השלום, היא השתמטות – הרי שגדול הפחדנים והמשתמטים, אליבא דאיתן כבל, הוא רבין. כאשר נשאל על כך, השיב כבל, שהחלטתו של רבין הייתה ... נקודתית. נקודתית?!?! הוא שאמרתי, הבל ורעות רוח.

השתמטות הכנסת מתפקידה? על פי החוק, אין כל אפשרות לממשלה לעקוף את הכנסת. אילו יכלה הממשלה לעקוף את הכנסת ולגשת ישירות למשאל עם, ניתן היה לטעון שיש כאן פגיעה בשיטה. אולם הממשלה מחויבת להביא את ההסכם לאישור הכנסת, ורק אם 61 ח"כים תמכו בו, הוא יעבור להכרעת העם.

כאשר החליט בגין להביא את הסכם קמפ-דיוויד לאישור הכנסת, החוק לא חייב זאת. די היה בהחלטת ממשלה. האם בכך שנהג באופן דמוקרטי, הוא "עקף את הממשלה"? האם בכך שההסכם הובא להכרעת הכנסת, "הממשלה השתמטה מתפקידה"? מקור הסמכות של הממשלה הוא הכנסת. בהכרעה כה מכרעת, כנסיגה משטחים ועקירת יישובים, ראוי היה להביא את ההסכם להחלטת הכנסת. מקור הסמכות של הכנסת הוא העם. העם הוא הריבון. כאשר מדובר בנסיגה משטח ריבוני של המדינה, מחלק מבירתה הריבונית של המדינה או מאזור כמו הגולן – ראוי שהריבון יקבל את ההחלטה.

אבל כבל רוצה להשתמט מהכרעת העם. למה? כי הוא מפחד מהכרעת העם. הוא יודע שבמשאל עם יהיה קשה יותר להכריע בעד הנסיגה באמצעות קומבינות, עסקאות אפלות, שוחד פוליטי והבטחת תיקים ומיצובישים.

פגיעה בשיטה הפרלמנטרית? כך מקובל בכל הדמוקרטיות הפרלמנטריות המתוקנות. למשל, במדינות האיחוד האירופי החלטות כמו הצטרפות לאיחוד, קבלת החוקה, קבלת המטבע וכו', התקבלו במשאלי עם. הפגיעה בריבונות המדינה בהחלטות אלו, מזערית לעומת נסיגה משטח ריבוני או חלוקת הבירה הריבונית. האם אם הפרלמנטריזם – בריטניה, אינה מבינה מה שמבין איתן כבל? האם כל מדינות האיחוד האירופי פשוט שכחו לשאול את איתן כבל, לפני שהחליטו "לעקוף את הפרלמנט"?

האזנתי לדברי ההבל ורעות הרוח של איתן כבל, ולא יכולתי שלא להתבייש ברמה הנמוכה המאפיינת חלק מנבחרי הציבור שלנו, ומהיחס ההפוך בין רמת הטיעונים לווליום וטון הדיבור. מוטב שכבל יאמץ את הצעתו של חזקי, הדמות האלמותית מ"ארץ נהדרת" – דבר חלש!

* "חדשות בן עזר"