לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2010

על מה שואלים את העם?


תגובה למאמר המערכת: "חוק יריקה בפרצוף", "הארץ" 24.11.10

 

לאורך שנים נשמעה בדיון הציבורי אודות הצעות החוק להנהיג משאל עם, הטענה ההזויה על פיה מדובר בחוק בלתי דמוקרטי. מה יכול להיות בלתי דמוקרטי, במתן אפשרות לריבון – העם, להכריע בסוגיות בעלות אופי היסטורי? הטענה הייתה שמשאל עם מקובל רק במשטרים בלתי דמוקרטיים. שוב ושוב נטענה הטענה הזאת, אף שאין לה שחר. ההיפך הוא הנכון, משאל העם הוא הליך מקובל במדינות הדמוקרטיות המתוקנות, בעלות המשטר הפרלמנטרי.

 

בדיון הציבורי לקראת ההצבעה על חוק משאל העם, העובדה הזאת הוצגה שוב ושוב. כך, למשל, בדברים בהירים וחד משמעיים של הפרשן המשפטי של "קול ישראל" משה נגבי ועוד רבים וטובים. כנראה שכבר קשה לחזור על הטיעון הזה, ומערכת "הארץ" מצאה טיעון חדש: "תומכי החוק טוענים שמשאל עם הוא מנגנון דמוקרטי לגיטימי, הנהוג במדינות נאורות רבות שמבקשות לשתף את הציבור בהכרעות חשובות. דא עקא, רובם המכריע של משאלי העם נוגעים בנושאי פנים. במקרה שלפנינו ניתנת לציבור זכות וטו על הכרעות גורליות בנושאי חוץ וביטחון".

 

הבה נבחן את הטיעון הזה. ראשית, לא "תומכי החוק טוענים ש..." אלא העובדות מעידות על הנוהג המקובל. שנית, בניגוד לטענה, משאלי העם במדינות הדמוקרטיות עוסקים בעיקר בנושאי חוץ, דווקא. בכל מדינות האיחוד האירופי, נהוג משאל עם בשאלות מערכת היחסים בין מדינת הלאום לבין האיחוד האירופי. במדינות האיחוד נערכו משאלי עם על עצם ההצטרפות לאיחוד, על קבלת חוקת האיחוד, על המרת המטבע הלאומי באירו וכד'.

 

מה משותף לכל הנושאים הללו? בכולם מדובר בכרסום בריבונות המדינה. ומה הנושא עליו החליטה הכנסת להחיל משאל עם? על נסיגה משטח ריבוני, כלומר - כרסום בריבונות המדינה.

 

ובכן, מן הראוי שמערכת "הארץ" תזדרז למצוא תירוץ אחר כדי להתנגד לחוק.

 

טיעון נוסף של "הארץ" שאינו עומד במבחן העובדות, הוא שהממשלות התנגדו תמיד להצעות הימין להנהיג משאל עם, ורק הממשלה הנוכחית נתנה יד להחלטה. והרי ראש הממשלה יצחק רבין החליט כבר בראשית 1995 להעביר להכרעת משאל עם הסכם עם סוריה שתהיה כרוכה בו נסיגה מהגולן או מחלקים משמעותיים מהגולן. שמעון פרס התחייב לפני בחירות 96' להנהיג משאל עם בנושא הזה, וכך גם אהוד ברק לפני בחירות 99' ולאורך כל תקופת כהונתו. למעשה, זאת הייתה עמדתם של כל ראשי הממשלה של ישראל מרבין ועד היום, זולת אהוד אולמרט, היחיד שהתנגד למשאל.

 

גם הטענה שאת משאל העם "ניסו חוגי הימין" להנהיג אינה נכונה. את החוק שהתקבל השבוע בכנסת, יזמו והעלו לקריאה ראשונה, עוד בכנסת הקודמת, דווקא ח"כים מ"קדימה" – אביגדור יצחקי ורוחמה אברהם. חרף התנגדות אולמרט ולבני, ניתן לסיעת "קדימה" חופש הצבעה והרוב המכריע של חברי הסיעה תמכו בהצעה. באותה הצבעה סיעת "העבודה" על כל חבריה הצביעה בעד. זה היה רק לפני שנה וחצי. רק הקדמת הבחירות מנעה את קבלת החוק בקריאה שניה ושלישית כבר בכנסת הקודמת.

 

מדוע מערכת "הארץ" מתעקשת להסתתר מאחורי תירוצי שווא. לא מכובד יותר לומר את האמת: אנו מפחדים מהכרעת העם, כיוון שאנו מודעים לכך שאנו מייצגים מיעוט בעם?

 

* "הארץ"

נכתב על ידי הייטנר , 26/11/2010 12:24   בקטגוריות הגולן, היסטוריה, חוץ וביטחון, פוליטיקה, תקשורת  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)