הבלוג של אורי הייטנר

אני מחנך את ילדיי להיות אנשים מנומסים. אם אתם דורכים בטעות על רגלו של מישהו, עליכם לבקש את סליחתו, אני מלמד אותם.

אולם איני מחנך אותם על מוסר נוצרי של "לתת את הלחי השניה". איני מסביר להם שעליהם לבקש את סליחתו של מי שדורך עליהם. בוודאי לא אם הוא דורך עליהם במזיד, מתוך רצון לפגוע בהם, להציק ולהזיק להם.

במשט לעזה, התורכים דרכו עלינו במזיד, על מנת לפגוע בנו ולהזיק לנו. הייתה זו פרובוקציה צינית ומרושעת שנועדה לגרום נזק לישראל ולפגוע בה, כחלק מקמפיין הדה-לגיטימציה נגדה. היה זה מעשה תוקפנות מובהק נגד ישראל.

אני סברתי ואני סבור גם כעת, שישראל שגתה בכך ששיחקה לידיהם ולא התעלמה מהם, שהרי לא היה להם עניין אמיתי "לסייע" לעזה; הרי הם יודעים היטב ש"המצור" הוא שקר ואין כל בעיה הומאניטרית בעזה. המטרה שלהם הייתה להביך את ישראל ולגרור אותה למאבק אלים. לכן, סברתי שמוטב היה להבריז להם, ולתת להם להגיע לעזה ובכך להוציא את הנפיחה הסרוחה ממפרשיהם.

הממשלה נהגה אחרת. החלטתה לעצור את המשט הייתה שגויה, אך לגיטימית לחלוטין. התנגדותי להחלטה היא טקטית – עקרונית אין בה כל פגם. ההתקפה האלימה והחמושה של המחבלים התורכיים על חיילי צה"ל חייבה אותם להגן על חייהם, ובזכות קור רוח שליטה עצמית כמעט בלתי אנושית של לוחמי השייטת, זה נגמר רק בתשעה מחבלים הרוגים.

אין כל סיבה שבעולם שישראל תתנצל בפני התוקפן או תשלם פיצויים למשפחות המחבלים. להיפך, על ישראל לדרוש מתורכיה להתנצל ולשלם פיצויים לפצועי צה"ל ולהתחייב לא לנקוט עוד צעדים תוקפניים נגדה, תמורת נכונותנו להחזיר את היחסים לקדמותם.

והנה, מסתבר שהממשלה זוחלת על גחונה לקראת המשטר האסלאמיסטי באנקרה ועומדת להעניק לארדואן ניצחון סופי. אם ההדלפות נכונות, המו"מ היום הוא על נוסח ההתנצלות, כלומר על תנאי הכניעה. והתורכי צוחק. הוא רואה את ישראל זוחלת, ולא מאשר את נוסח ההתרפסות. כעת עלינו להכין שיעורי בית, למצוא נוסח משפיל יותר.

הסיוע התורכי לכיבוי השריפה היה צעד חיובי ומשמח, אך בשום אופן אין הוא צעד המצדיק תשלום מדיני של ישראל. הרי גם ישראל סייעה לתורכיה כמו לעוד מדינות רבות בעולם, לעת אסונות.

אילו ישראל נהגה מלכתחילה בתקיפות ודרשה התנצלות ופיצויים מתורכיה, יתכן שכעת ניתן היה לנהל מו"מ על ויתור הדדי של שני הצדדים על דרישות ההתנצלות והפיצויים, והסכמה תורכית שקטה לא לבצע עוד פעילות תוקפנית נגד ישראל. אלא שהממשלה נתקפה פיק ברכיים מיד לאחר האירוע, ובמקום לתקוף – התגוננה. וכעת, בצעד תמוה של הנהגה חסרת חוט שדרה וכבוד לאומי מינימאלי, היא עומדת לתת פרס לתוקפן.

בושה!

* "חדשות בן עזר"