אלמלא החליטה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני השמאל הרדיקאלי האנטי ציוני, אותם ארגונים היו צריכים להמציא אותה. הם לא יכלו לחלום על מתנה גדולה יותר, בעבורם.
הוועדה הזאת משרתת את האינטרס של אותם ארגונים. ראשית, היא אינה יכולה להזיק להם במאומה. שנית, בעצם קיומה היא משרתת את אחת המטרות המרכזיות שלהן.
לארגונים השותפים לקמפיין הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל וזכותה להגנה עצמית – שתי מטרות. המטרה האחת היא ערעור תחושת הצדק והאמונה בצדקת הציונות בקרב הציבור הישראלי, מתוך רצון להוציא ממנו את חשק הקיום והנכונות להיאבק על קיומו. המטרה השניה, היא פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל והבאשת ריחה בדעת הקהל.
עצם הקמת הוועדה, משרתת את המטרה השניה. היא מציגה את ישראל באור לא דמוקרטי, כמדינה הרודפת, כביכול, אחרי ארגוני "זכויות האדם". הקמת הוועדה הפרלמנטרית נגד אותם ארגונים, מגשימה את נבואתם, מקדמת את מדיניותם ומחזקת אותם.
כאשר מדובר בהגנה על האינטרסים הלאומיים הבסיסיים שלנו, אנו יכולים להרשות לעצמנו פגיעה במעמדנו הבינלאומי. דוד בן גוריון, מדינאי מזהיר, שהיה רגיש מאוד למעמדה הבינלאומי של ישראל והתחשב מאוד בדעת הקהל בעולם, ידע גם לומר ש"לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים", כאשר היה מדובר באינטרסים קיומיים, כמו הריבונות על ירושלים והכרזתה כבירת ישראל. ובימינו – מבצע "עופרת יצוקה", שהיה התגלמות המושג "זכות ההגנה העצמית" של מדינה ריבונית, מוצדק חרף הנזק הבינלאומי שהסב.
אולם בנוגע לוועדת החקירה, הנזק למעמדנו הבינלאומי אינו מאוזן בתועלת כלשהי. איזו תועלת תצמח מן הוועדה? זו ועדה חסרת שיניים שאין כל משמעות להחלטותיה. בעצם היותה ועדה פוליטית של פוליטיקאים בנושא פוליטי שנוי במחלוקת, אין כל אמינות ציבורית לממצאיה.
הכנסת אינה גוף חוקר. הכנסת יכולה להקים ועדות חקירה, במסגרת תפקידה כמבקרת הרשות המבצעת, וגם אז ראוי שהיא תפעל כך בנושאים שאינם שנויים במחלוקת אידיאולוגית, והוועדה פשוט תחקור את אופן הביצוע של הממשלה. ועדה של פוליטיקאים החוקרת יריבים פוליטיים, הנה גוף הסותר במהותו את הדמוקרטיה.
אם סיעות השמאל תחרמנה את הוועדה, היא תהיה הצגה חד צדדית של ח"כים מן הימין המתחרים ביניהם בהתלהמות כלפי הארגונים. אם הן תחלטנה להשתתף בוועדה, דיוני הוועדה יהיו מחלוקת צעקנית ווכחנית בלתי פוסקת. כך או כך, ישיבות הוועדה תהיינה הצגה חסרת ערך ותו לא.
אם הנזק של הוועדה עלול להיות כבד, ולעומת זאת אין ממנה כל תועלת, למה הוחלט להקים אותה? לצערי, איני יכול לומר שהיא הוקמה כיוון שמחולליה טעו. הם לא טעו ולא התבלבלו, הם ידעו היטב מה הם עושים. הם החליטו עליה, מתוך הכרה ברורה בנזק שלה, כיוון שהיא יכולה לשרת אותם פוליטית.
הנחת המציעים, היא שההצגה של הוועדה תשרת אותם ביצירת אהדה בקרב הציבור שלהם. וכך, ארגוני השמאל הרדיקאלי וסיעות הימין בכנסת, מסייעות זו לזו ומשרתות זו את מטרותיה של זו, ומזינות זו את זו באמצעות ההתלהמות ההדדית שלהן.
יש להיאבק בארגונים הפועלים נגד המדינה, אך המאבק חייב להיות חכם, מתוך מטרה להצליח, ולא עם הראש בקיר, מתוך מטרה להיבנות מהצלחת הארגונים. אני יכול לזקוף לזכותי הצלחה, בכך שגרמתי לביטול קורס על הנכבה של הארגון האנטי ישראלי "זוכרות", במקום עבודתי - מכללת תל-חי (מבחינתי, תחושתי היא כשל מי שמנע פיגוע המוני במכללה). יש דרכים רבות להלחם בדה-לגיטימציה למדינת ישראל, מבית ומחוץ, וכל אחד יכול לעשות כן בחלקת האלוהים הקטנה שלו. אז למה, במקום לעשות כן, הח"כים בוחרים בפעולה שתחזק את אותם ארגונים?
* "מקור ראשון", "חדשות בן עזר" , BSH
בבלוג זה
בכל הבלוגים
