לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2011

תרומתה העיקרית של ו' טירקל


מסקנות ו' טירקל לחקר אירועי המשט חשובות מאוד, מאחר והן מפריכות את תעשיית השקרים האנטי ישראליים הן בנוגע לאירועי המשט והן בנוגע לסגר הימי על רצועת עזה. אולם חשיבותה של הוועדה אינה רק בכך. לא פחות מכך, הוועדה חשובה בכך שקבעה נורמה תקדימית, בנוגע לאופן פעולת ועדות החקירה.

 

הוועדה לא טענה שהחלטת הממשלה לעצור את המשט הייתה נכונה. היא גם לא טענה שהיא הייתה שגויה. הוועדה לא פסקה שמדינות הסגר על רצועת עזה היא אכן המדיניות הראויה. היא גם לא טענה ההיפך.

 

הוועדה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, שכיהן בעליון בתקופת נשיאותו של אהרון ברק, בחרה שלא לפסוע בנתיב האקטיביזם השיפוטי של ברק. היא לא אימצה את הגישה של "הכל שפיט" ו"מלוא כל הארץ משפט". היא פעלה על פי המזג השיפוטי הראוי בדמוקרטיה, על פיו השופטים ממלאים את תפקידם המשפטי – לבחון את חוקיות הפעולה של הרשות המבצעת, ולא שמים עצמם כשופטי מדיניותה של הממשלה הנבחרת.

 

הממשלה נבחרה כדי לממש את המדיניות של המפלגות שהרכיבו אותה. הציבור לא בחר את השופטים ואיש לא שמם לשפוט את מדיניות הממשלה. את מדיניות הממשלה שופטת הכנסת, מבקרת התקשורת, בוחנים האזרחים וביום הבחירות כל אזרחי המדינה הם חבר המושבעים של הממשלה והכנסת. האקטיביזם השיפוטי, לפיו שופטים מעמידים עצמם מעל הממשלה ופוסקים האם דרכה "סבירה", האם היא "נאורה" וכו' כפי שהם מעמידים את עצמם מעל הכנסת ודנים בהחלטותיה וחוקיה, הינו אקט אנטי דמוקרטי, המחליש הן את הממשלה והן את הכנסת, מקעקע את המשילות, ופגיעתו הקשה ביותר היא במעמד בית המשפט ובאמון הציבור בו; אמון, החיוני כל כך לשלטון החוק.

 

בדמוקרטיה, תפקידם השופטים כלפי הרשויות האחרות הוא אחד – לבחון את חוקיות פעולתם. ועדת טירקל פעלה כראוי לגורם משפטי במדינה דמוקרטי – בחנה את חוקיות פעולתה של הממשלה.

 

הוועדה בחנה את השאלה האם ישראל אכן הטילה מצור על עזה, ופסקה שלא היה כל מצור אלא סגר ימי. היא לא בחנה את השאלה האם הסגר הוא הפעולה הנכונה, אלא האם הוא חוקי והגיעה למסקנה שכן. האם הוא מהווה ענישה קולקטיבית? לא, הוא נועד לצרכי ביטחון. הוועדה לא בחנה האם החלטות הממשלה לעצור את המשט מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל נכונה מבחינה מדינית, ביטחונית והסברתית, אלא האם פעולה זו חוקית. מסקנתה - הפעולה נעשתה בהתאם לחוק הבינלאומי. הוועדה לא שאלה האם צה"ל בחר בדרך הפעולה האפשרית הטובה ביותר (אהרון ברק קבע שגם השאלה האם לאגף משמאל או מימין היא שאלה משפטית), אלא האם הוא פעל כחוק, ותשובתה שצה"ל פעל כחוק. מי פעל בניגוד לחוק? התורכים. הוועדה בחנה את השאלה האם פעולת השייטת הייתה הגנה עצמית והשיבה בחיוב. האם נעשה שימוש בלתי חוקי בכוח, והשיבה בשלילה.

 

הוועדה לא נדחפה למקומות שאינם מקומה. כוועדה משפטית היא עסקה בסוגיות המשפטיות. היא נהגה בניגוד לאקטיביזם השיפוטי, אולי יצרה תקדים חדש, ובכך – תרמה תרומה גדולה וחשובה לדמוקרטיה הישראלית.

 

* כעת, לאור מסקנות הוועדה, על ישראל לדרוש את התנצלותה של תורכיה על המשט.

 

* "ישראל היום"

נכתב על ידי הייטנר , 24/1/2011 00:12   בקטגוריות חוץ וביטחון, משפט, פוליטיקה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)