הבלוג של אורי הייטנר

במשך שבעים שנה, שלטון טוטליטארי אכזרי, מעצמת העל הסובייטית, הפעיל את כוחות האינדוקטרינציה מצד אחד ומצד שני – את מנגנוני הדיכוי הטוטליטאריים, כדי להשכיח מיהדות בריה"מ את יהדותה ולמחוק כל שריד של לאומיות יהודית, מסורת ותרבות יהודית.

והנה, עם התמוטטות האימפריה, קמו יהודי בריה"מ כעוף החול, גילו את יהדותם, פתאום קמו בני אדם בבוקר והרגישו שהם עם והתחילו ללכת. מיליון מיהודי בריה"מ לשעבר עלו לישראל. נכון, הידע שלהם במורשתם והזיקה שלהם ליהדותם קלושה. נכון, בתקופת השמד הרוחני של השלטון הסובייטי רבים מהם נישאו ללא יהודים או ללא יהודיות, ולכן צאצאים של רבים מהם אינם יהודים על פי ההלכה. אבל אם יש משמעות ל"נצח ישראל לא ישקר" – הנס של תחיית יהדות בריה"מ ועלייתה לישראל הוא התגלמותה.

תרומת העליה למדינה – לא תסולא בפז. היא חוללו מהפך דמוגרפי במאבק בינינו לבין הפלשתינאים על הארץ הזאת. העולים תרמו תרומה אדירה לכלכלה, למדע, לרפואה, לחינוך, לאמנויות, לספורט. שיעור המתגייסים בקרבם לצה"ל ובפרט ליחידות הקרביות, גבוה יותר מבכלל האוכלוסיה – אות למחויבות יהודית ברמה הגבוהה ביותר.

... ובארץ נודע להם לפתע שהם "לא יהודים". אילו הייתה לנו רבנות ראשית ראויה לשמה, היא הייתה מכריזה על כל העולים מבריה"מ יהודים לכל דבר. לכל היותר, היא הייתה עושה אקט סמלי קולקטיבי של גיור – כללי לכל העולים, או פרטני לכל "יהודי בספק" בהגיעו לנתב"ג. ואם לא עשתה כן – לכל הפחות הייתה הרבנות נרתמת למשימה לאומית של גיור המוני, תוך שינוי משמעותי בדרך הגיור.

הרבנות הראשית של ישראל לא עשתה זאת. נהפוך הוא, היא שמה לה למטרה למסמר את "עובדת" אי היותם של רבים מן העולים יהודים. יתר על כן, היא מקשה על גיורם של מי שבלעו את עלבונם ובחרו במסלול של גיור. גרוע יותר, חלקים ממנה, בניגוד גמור להלכה שבשמה הם מתיימרים לפעול, מרשים לעצמם לפסול בדיעבד גיורים. רק בזכות התערבות של הרב עובדיה, הרבנות לא פסלה גם – אוי לקלון ולחרפה – את המתגיירים בצה"ל.

אם הרבנות פועלת בניגוד לאינטרס היהודי, בניגוד לצרכי השעה של היהדות, של מדינת היהודים, של הלאום היהודי – מי צריך רבנות כזאת? ככזאת, היא מיותרת לגמרי, היא חסרת כל משמעות. רבנות ראשית ראויה לשמה, היא מנהיגות רוחנית, היודעת לתת את המענה היהודי הראוי לאתגרי השעה. רבנות שלא ידעה לעשות כן לנוכח האתגר של העליה מחבר העמים, אלא להיפך, הזיקה וממשיכה להזיק – היא היפוכה של מנהיגות רוחנית, ולכן היא חסרת כל ערך.

מיהי רבנות ראשית ראויה? כזאת הייתה ההנהגה הרוחנית של יבנה וחכמיה. חורבן בית המקדש היה המשבר הקשה ביותר בתולדות העם היהודי, אולי זולת השואה. לא היה זה רק חורבן פיסי אלא גם רוחני – היהדות הייתה מבוססת על בית המקדש, על עבודת הכוהנים והקורבנות והנה, כל התשתית שלה חרבה.

גדולתה של ההנהגה הרוחנית, הייתה הבנתה את גודל האחריות שעל כתפיה, ותעוזתה ליצור יהדות חדשה, המתאימה למציאות החדשה שנוצרה; מיהדות של כוהנים ליהדות של תלמידי חכמים. מיהדות של פולחן קרבנות ליהדות של תפילה ולימוד תורה. מיהדות של בית המקדש ליהדות של בית הכנסת ובית המדרש.

משה קיבל תורה מסיני ומאז – לא בשמים היא. הוא מסרה ליהושע, שמסרה הלאה ובכל דור ודור, אחריות ההנהגה הרוחנית להחיות אותה, כדי שתהיה תורת חיים, הנותנת מענה ראוי למציאות הסובבת. חז"ל השתמשו ביהדות הישנה כתשתית לבניית ציוויליזציה רוחנית ותרבותית חדשה לגמרי. מול הפונדמנטליסטים של התקופה – הקראים, הצדוקים, הבייתוסים, חז"ל חוללו את הרפורמה הגדולה ביותר בתולדות היהדות. חז"ל נענו לאתגרי השעה ונתנו להם מענה, שבזכותו העם היהודי שרד את שנות הגלות, להבדיל מכל שאר העמים בהיסטוריה.

מה עלינו ללמוד מחכמי המשנה והתרבות? האם עלינו לדבוק כקראים ברפורמה שהם חוללו לפני אלפיים שנה, או ללכת בדרכם ולהתאים את ההלכה לשינויים הגדולים שהתחוללו ב-300 השנים האחרונות ולתת להם מענה הולם?

בשלוש מאות השנים האחרונות חלה מהפכה בעם היהודי. רוב היהודים אינם חיים על פי השולחן ערוך, אך הם יהודים – לא היה דבר כזה בהיסטוריה. נוצרה לאומיות יהודית שאינה זהה לדת. נוצרו זרמים חדשים ביהדות, שבהם חברים מרבית היהודים הדתיים בעולם. נוצרה הציונות שמרדה בציפיה הפאסיבית לגאולה נסית והגשימה באקטיביות את חלום הדורות - עליה המונית לא"י, ישוב הארץ ובניינה והקמת מדינת לאום עצמאית לעם היהודי במולדתו. ולא רק העם היהודי השתנה. העולם כולו השתנה – המהפכות הטכנולוגיות שינו את החברה האנושית כולה. בשנים הללו נוצרה הדמוקרטיה. האם היהדות יכולה להתעלם מן השינויים האדירים האלה ולדבוק בדרך שנקבעה דורות רבים בטרם התחוללו?

אנו זקוקים היום להנהגה רוחנית נוסח יבנה וחכמיה. אנו זקוקים להנהגה רוחנית שתנהג כחז"ל ותתאים את היהדות לשינויים בעם היהודי ולאתגרי התקופה. אנו זקוקים להנהגה רוחנית שתבין, שאין עוד זהות מוחלטת בין הדת והלאומיות, וכדי שלא לגרום להפרדה בין הלאום והדת, על הדת לתת מענה לצרכים הלאומיים, כמו בנושא העליה מחבר העמים, ולא לפעול נגד האינטרסים הלאומיים העליונים. אנו זקוקים להנהגה רוחנית ברוח נביאי ישראל – שתתריע ותזעק מול עוולות חברתיים, תזעק חמאס על הפערים הכלכליים, תלחם בשחיתות וברדיפת הבצע, תהיה מזוהה עם הצדק החברתי והסולידריות החברתית.

בקיצור, אנו זקוקים היום להנהגה רוחנית שהיא היפוכה המוחלט של הרבנות הראשית החרדית לישראל.

* "מקור ראשון"