הבלוג של אורי הייטנר

הדמות המרכזית בכנס המנהיגות לזכרו של רס"ן איתן בלחסן,  מפקד סיירת הצנחנים שנפל לפני 12 שנים בקרב במיידון, שנערך לאחרונה במכללה האקדמית תל-חי, היה תא"ל (מיל') גל הירש, לשעבר מפקד עוצבת הגליל ויו"ר עמותת "נועם" לזכרו של בלחסן ולחינוך הנוער להליכה בדרכו (העמותה נושאת את שם בתו, נועם, שהייתה תינוקת במותו).

גל, שופע כריזמה ומנהיגות, בעל כושר רטורי יוצא דופן, הרבה לשאת דברים לאורך הכנס בן היומיים. בין השאר, הוא הנחה פאנל בנושא מנהיגות בחינוך. בדברי הפתיחה לפאנל, הוא דיבר על החשיבות הרבה של החינוך לערכים, ואמר שהכלי החשוב ביותר בידי המפקד בצה"ל הוא המטען הערכי שהוא נושא. לאיזה ערכים כיוון הירש את דבריו? ערכים לאומיים, הוא אמר, ושב והדגיש – ערכים ל-או-מ-יים. וכדי שלא תהיינה אי הבנות, הוא הבהיר, כאשר את המשפט הבא פלט מפיו כמעט בנחרה של בוז: "לא ערכים אוניברסאליים, ליברליים, הומאניים". מדוע? "אנו עדין חברה במאבק ונהיה חברה במאבק בעתיד הנראה לעין, ובתור חברה במאבק הערכים שעלינו לטפח ולחזק הם הערכים הלאומיים".

קיבלתי את דבריו של גל הירש ברגשות מעורבים. אכן, ישראל היא חברה במאבק, וככזו (וגם אם לא הייתה כזו) ראוי לחנך בה את הדור הצעיר על הערכים הלאומיים. עם כל מילה שאמר בנדון, והוא הרחיב לדבר על כך, אני מסכים בכל לבי.

אבל לאומיות, שאין לצדה ערכים אוניברסאליים, הומאניים וליברליים, עלולה לגלוש במדרון החלקלק לעבר הלאומנות, אולי אף לעבר הגזענות. האם זה רצונו של הירש?

בדבריו במהלך הכנס, הרבה הירש לדבר על טוהר הנשק, על קדושת החיים – גם של אזרחי האויב. והרי אלה ערכים אוניברסאליים (אף שהצבא היחיד בעולם המחויב להם הוא צה"ל), ליברליים והומאניים. אז מנין הבוז שהוא הפגין כלפי ההומאניזם? מדוע הוא שלל את החינוך לערכים אוניברסאליים? מדוע הוא יוצא נגד ערכים, שבאמת ובתמים הוא מחנך עליהם?

אני מבין ללבו של גל הירש. גל אינו חי בעולם וירטואלי, אלא בחברה הישראלית, והוא עד לכך, שמי שהשתלטו על השיח הליברלי וההומאני בישראל, הם גורמים אנטי לאומיים, פוסט ציוניים, המציגים מצג שווא של סתירה, לכאורה, בין לאומיות ואוניברסאליות. הוא חי בעולמנו, והוא רואה שהגורמים במערב המכנים עצמם ליברלים, עוינים את ישראל ותומכים באויביה. הוא רואה נכוחה את המציאות, ומבין איזה שם רע הוציאו הגורמים הללו לערכים אותם הם נושאים, ואינו רוצה שיהיה חלקו עמהם.

אני מבין ללבו, אך איני מסכים איתו. גל הירש טועה, כאשר הוא מפקיר את הערכים הללו בידי מי שנושאים אותם לשווא, ומעניק להם מונופול עליהם. הרי האמת היא שאין כל סתירה בין לאומיות והומאניזם, בין לאומיות ואוניברסאליות. הלאומיות היהודית, הציונות, תמיד ראתה עצמה נושאת את ערכי הקדמה, את הדמוקרטיה, את הסוציאל דמוקרטיה (תנועת העבודה הציונית) ואת הליברליזם האמיתי. הרי כל הזרמים בציונות נשאו ברמה את הערכים הללו. הרי לא בכדי קרא הרצל לביטאון ההסתדרות הציונית שייסד "די וועלט" – "העולם".

הרי האמת היא שמי שתומך בטרור – הוא הכל, רק לא הומאניסט. הרי מי שמצהיר על עצמו כמחויב לזכויות האדם, אך משתף פעולה עם ועדה מטעם "מועצת האו"ם לזכויות האדם", שהגורם הדומיננטי בתוכה עד לאחרונה היה קדאפי, שנועדה להציג את מימוש זכות ההגנה העצמית של ישראל כ"פשע מלחמה" ובכך להגן על הטרור נגד אזרחי ישראל, הוא הכל – רק לא איש של זכויות האדם. הרי מי שמתנגד לקיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ולמעשה טוען שכל עם בעולם זכאי למדינת לאום חוץ מן העם היהודי – אינו אלא גזען אנטישמי.

אסור לנו להיכנע לשיח השקרי, של מי שגנבו את הערכים הנעלים הללו, הפכו אותם על פיהם ומשתמשים בהם כמכונת כביסה אורוויליאנית להיפוכם המוחלט. עלינו, הישראלים הלאומיים, הציונים – לשאת ברמה את מערכת הערכים המשלימה את ערכינו הלאומיים; את הערכים האוניברסאליים, ההומאניים, הליברליים. עלינו לחנך את ילדינו לאהבת האדם, העם והארץ.

* "על הצפון"