הבלוג של אורי הייטנר

במאבקים על הגולן ובין המאבקים, בדיונים בוועד יישובי הגולן על מסרי ההסברה שלנו, תמיד טענתי שאין להעמיד בראש את המסר הביטחוני, אלא את המסרים הציוניים של שורשינו היהודיים בגולן ושורשינו ההתיישבותיים. אבל גם למסר הביטחוני חשיבות רבה. המסר הביטחוני אינו רק הסברים מקצועיים מלומדים על חשיבות הגולן לביטחון המדינה, אלא לא פחות מכך אזכור המציאות הביטחונית שקדמה לשחרור הגולן.

צה"ל לא היה נשלח לשחרר את הגולן מידי הסורים, אילו כיבדו הסורים את הסכמי שביתת הנשק אחרי מלחמת השחרור. צה"ל נשלח לשחרר את הגולן, כיוון שתחת שלטון הסורים היה הגולן בסיס לתוקפנות יומיומית נגד האוכלוסיה האזרחית בצפון. ההר, תחת השלטון הסורי, היה כמפלצת. החיים מתחתיו היו בלתי נסבלים. שחרור הגולן היה שחרור תושבי הגליל והעמקים מסיוט מתמשך.

אם אנו רוצים להבין את החשיבות בהצגת עובדות אלו בכל מערכה על דעת הקהל, כדאי לראות כיצד שוחרי הנסיגה מהגולן, אינם חוסכים כל מאמץ כדי להכחיש את המציאות שקדמה למלחמת ששת הימים, ואף לכתוב ספרים שלמים להכחשת המעשה, תוך לעג ל"מיתוס" ההר שהיה כמפלצת.

לאחרונה, נחשפתי לשיר ילדים שלא הכרתי אותו. את השיר שרה יפה ירקוני. את מילות השיר ולחנו כתבו משוררת ומלחין חברי קיבוץ שער הגולן, תרצה ברגל וחיים ברקני, בשנות השישים של המאה שעברה. שיר, שהנו עדות אוטנטית, בזמן אמת, למציאות שחייבה את ישראל לשחרר את הגולן ומחייבת את ישראל לשמור על הגולן ולא להחזיר את הגלגל לאחור.

השיר נקרא "שיר ערש לילדים במקלט", ואלו מילותיו:

נומי ילדה / נומי, נומי ילדה, / עוד הלילה נושק עפעפיך. // איך קרעו חלומך / ונשאוך עם צרורך / בוכיה למקלט - עד ייבשו דמעותיך, / בוכיה עד ייבשו דמעותיך. // נומי ילדה, נומי, נומי ילדה, / שאגת מטוסים לך שיר ערש, / כי נולדת בספר / מול תותח על ההר, / כי צמחת בין פרחים, ובין הרס, / כי צמחת בין פרחים ובין הרס. // נומי ילדה, נומי, נומי ילדה, / בובתך נרדמה כבר מזמן. // תערב לך שנתך, / המקלט - הוא ביתך, / המקלט - הוא ביתך / כאן אל מול הגולן - / עוד שנתך תערב / בחדרך מול כוכב / המחייך על הרי הגולן.

חיים ברקני הלחין, שנים אחדות קודם לכן, את שירו של חבר אחר בקיבוץ שער הגולן, יוסף נצר: "ביתי אל מול גולן". שיר זה מתאר את הפסטורליה של החיים בבית, אל מול גולן, "כממטרות תחתן סובבתי בשרב" וכו'. אולם בשיר הזה ההרמוניה נסדקת. נסדקת? נשברת. כאן "המקלט – הוא ביתך, כאן אל מול הגולן".

המקלט הוא ביתך – כמה נורא לשיר שיר ערש כזה לילדה. אך מה לעשות? זאת האמת. מדובר בילדים שבילו את כל ילדותם במקלטים. מדובר בדור של ילדים שבמשך שנים ישנו בכל לילה במקלט. "ילדות המקלטים" כינו אותם.

השיר מתאר מציאות קשה, אך הוא אופטימי. המשוררת מבטיחה לילדתה, ששנתה עוד תערב, בחדרה מול כוכב, המחייך על הרי הגולן.

ואכן, כבר 44 שנים מחייך הכוכב על הרי הגולן. את הגלגל הזה אסור להחזיר אחור.

* "שישי בגולן"