"מגילה בקהילה" -  ברעם תשע"א

בעל קורא: חיים בומש. מנחים: הרב אביה רוזן, אורי הייטנר

הנושא: זהות יהודית – ברירת מחדל או בחירה ערכית

אורי - פתיחה: המצווה המרכזית של החג. לא קיים במרבית היישובים החילונים. להביא את המגילה ולקיים אירוע קהילתי. פניה לגילאים שונים. המתכונת – קריאה ופיצול ועוד דיון לעומק למעוניינים. השיטה – קריאה, השלמת הרצף, שאלות למחשבה – באנו לשאול, לא לומר, דיון. הקשר לאקטואליה. דיון אחרי – אם מעוניינים.

ד"ר אלי ברוך – סיפור המגילה שלו.

חיים בומש - הסבר על הקריאה בטעמים, הטעמים השונים וכו'.

אביה – הקדמה תוכנית על נושא הלימוד: זהות יהודית – ברירת מחדל או בחירה ערכית מדברים על אקטואליה. בחירה ביהדות על רקע של רווחה.

אורי - רעשנים, המן. ניסוי כלים.

קריאה: פרק א' פס' א'-ח' רקע היסטורי חברתי

אורי - מציאות של אוניברסליות, תענוגות ורווחה, הדוניזם. היהודים שותפים – הגולה לא כל כך דוויה.

האם אנחנו נעשים יחודיים רק בשעת צרה?

מי האליטה המובילה בשעת רווחה ובשעת צרה?

השלמת הדילוג: סיפור ושתי. אחשוורוש מוציא מכרז למלכה. הרקע של מרדכי אימוץ אסתר לבתו. "ותלקח אסתר".

קריאה: פרק ב' פס' ט' עד הסוף. מצב היהודים – הרצון להשתלבות באוניברסליות

אביה - למה אסתר רוצה להיות מלכה,למה לא להחשף כיהודיה? "היה יהודי בביתך...".         היהודים מובילים ובעלי מסר לעולם או "יהודוני החצר". גישת האבן עזרא: ביקורת על מרדכי ואסתר שרצו קריירה.

איך צריך להופיע בציבור -"יהודי גאה" או "יהודי רק בביתו"?

היהדות – "עם לבדד ישכון", "אור לגויים" או אזרחי העולם?

קריאה: פרק ג' פס' ז' עד הסוף. יחס הגויים ליהודים

אחרי הקריאה: פיצול – פינת יצירה לילדים.

אורי – מחלוקת עם אביה – הדה-לגיטימציה נגד ישראל, משט "מרמרה", גולדסטוניזם וכו': שנאה אנטישמית בלבד בתחפושת של אנטי-ציונות וביקורת על ישראל, או צפיה מוסרית אחרת, שניתן לראות אותה לחיוב? התבדלותנו גרמה את האנטישמיות? האם התערות בסביבה היא פתרון לאנטישמיות? יהדות גרמניה לפני עליית הנאציזם. יהדות ארה"ב היום. בין תרבות של פור ומזלות לתרבות של "והרשות נתונה". האם מדובר כאן על שנאת זרים גרידא, או על מאבק בין תרבויות?

האם יש ציפיה מהעם היהודי להתנהגות מוסרית אחרת?

האם אנו ממקמים עצמנו כבעלי דרך מוסרית אחרת ?

האם התבדלותנו היא סיבת האנטישמיות?

האם האנטישמיות מבטאת מאבק תרבויות או שנאת זרים גרידא?

השלמת הדילוג: מרדכי מתמלא צער על השמועה ויושב אבל בשער, כל היהודים קורעים בגדיהם, אסתר שומעת על מרדכי ומזדעזעת.

                קריאה: פרק ד' מפס' ה' עד הסוף. תגובת היהודים לגל האנטישמיות

 אביה - שאלת "הראש הגדול", הרגע של היכולת להציל, רגע ההכרעה.  "לך כנוס" כפתרון, במקום התבוללות.

מה הרגע המכונן בו נולד מנהיג בו נולדת מנהיגות?

כיצד "אחדות ישראל" יכולה להוות תשובה להתבוללות?

השלמת הדילוג: אסתר מתייפה ונכנסת לאחשוורוש ומזמינה אותו לסעודה עם המן, המן מתפאר בכך. המן בונה עץ למרדכי.

                קריאה: פרק ו'. המהפך: עליית מרדכי היהודי, לא מרדכי המתבולל

אורי - המהפך – לכאורה, העמידה של מרדכי על הזהות השתלמה. אך היה כאן צירוף של מקרים רבים. אי אפשר לסמוך על הנס. האם ראוי לסכן את הקיום הפיזי כדי לעמוד על הזהות הייחודית? לכל האימפריות הגדולות לא נשאר שריד, ולעומת זאת העם היהודי קיים. הזיהוי של מרדכי כיהודי "כי הגיד להם שהוא יהודי". הראשון שמכנה אותו "מרדכי היהודי" הוא המן. מרגע המהפך – מה שתוכנן נגד מרדכי והיהודים, נעשה נגד המן ובידי היהודים לשונאיהם.

האם החוסן הלאומי שלנו תלוי ב"לא יכרע ולא ישתחווה"?

דילמה מוסרית – האם מוסרי לעשות לאויב מה שתכנן לנו, או עלינו להעמיד מגבלות? [דוגמאות – הנוקמים אחרי השואה. דוגמה אקטואלית – פרסום תמונות הטבח].

האם יש הצדקה להשפלה ולהוקעה של האויב?

                קריאה: פרק ז'. מפלת האויב

אביה – אסתר משתמשת בתככים ובקסמיה הנשיים כדי להשיג את מטרתה הלאומית.

האם הריאל פוליטיק מצדיקה מנהיגות באמצעות תככים, או אמירה ברורה ודרישה עקרונית חד משמעית?

האם יש הבדל בין פוליטיקה של מיעוט בגולה, לפוליטיקה של עם ריבוני במדינתו.

השלמת הדילוג: אחשוורוש נותן לאסתר את בית המן, נכתב צו המאשר ליהודים להתגונן, הצו מופץ בכל הממלכה.

                קריאה: פרק ח' פס' ט"ו – פ' ט' פס י"ב. שמחת הנצחון

אורי – אנו חוגגים את החג. על מה השמחה? מפלת האויב? טבח באויב? "מעשה ידיי טובעים בים"? או – רק על ההצלה? נוסח ברוך גולדשטיין / שריד. הסבר: סכנת השמדה. פורים – יום השואה שלא התממש. הצו – בלתי רוורסבילי. הצו החדש – להתגונן מול הצרים. לא נגעו בחרם. היכולת להפוך את הקערה ברגע – ה"נהפוך הוא" של הפורים (דוגמת "ההמתנה"). שואה / תקומה. החג – ביום שלמחרת, חוגגים את השלום.

מה מהות השמחה? האם יש מקום לשמחה על מפלת אויבינו?

מהו הגורם המהפך מיאוש לאומי להתרוממות רוח לאומית ולהיפך?

השלמת הדילוג: היהודים "סוגרים חשבון" עם כל אויביהם. לא נוגעים בביזה.

                קריאה: פרק ט' מפס' י"ז עד סוף המגילה. קביעת פורים כחג לדורות

אביה - בידינו הבחירה איזה אופי לתת לחג: נקמה או עמידה על זהות? מסר ה"ביחד", העזרה ההדדית, הגאווה.

האם יש לגיטימיות לנקמה?

מה המסר הרלוונטי ממגילת אסתר לעניין היחס כיום בין יהודיות לאוניברסליות?

****

הזמנה לשיחה סביב השאלות.