הבלוג של אורי הייטנר

האם הרודן בשאר אסד, הטובח בבני עמו, הוא פרטנר אפשרי לשלום?

בניסיונו האובססיבי להגיע להסכם עם סוריה, אימץ אהוד ברק – אז ראש הממשלה, מנטרה עליה חזר שוב ושוב, עד לזרא, מול כל מיקרופון פנוי: "אסד הוא מנהיג אמיץ וחכם, מעצבה של סוריה המודרנית". היה זה זמן לא רב אחרי שהמעצב הנ"ל טבח בעשרות אלפי מתקוממים בעיר חומס, שלא לדבר על אלפי מתנגדי משטר שנעלמו במהלך שנות שלטונו. מאחר וברק לא היה היחיד לנהל מו"מ עם אסד (האב והבן) – כך נהגו ראשי הממשלה לפניו ואחריו, שוב נשאלת השאלה, האם הרודן הוא פרטנר?

מקובל ששלום עושים עם אויבים ואין אנו בוחרים את שכנינו. ואכן, ישראל אינה מעצמה עולמית ואין זה מתפקידה להיות השוטר של המזה"ת. שאיפת השלום המפעמת בנו, מצדיקה גם שלום עם דיקטטורים עריצים. אולם כאשר מדובר בתנאי ההסכם, חשוב מאוד שנהיה עירניים מיהו הפרטנר.

הקלישאה אודות ההסכם עם סוריה היא: "מחיר השלום נקוב – נסיגה מכל הגולן לקווי 4.6.67, עד הכינרת". השאלה האמיתית שעלינו לשאול את עצמנו, היא האם ישראל יכולה להרשות לעצמה למסור לידי הדיקטטור הסורי שטחים חיוניים לביטחונה, כמו הגולן, החרמון וחוף הכינרת? האם יש הצדקה לכך שישראל תוותר על שטח ריבוני של המדינה ותעקור חבל התיישבות משגשג ופורח, כדי למסור אותו לרודן, רוצח עמו?

בבואנו לבחון את הסוגיה הזאת, עלינו לקחת בחשבון ארבעה היבטים. ההיבט הראשון – יציבות השלטון. שלטונו של אסד הוא שלטון של מיעוט קטן מאוד, פחות מעשירית מאוכלוסיית סוריה, הכופה עצמו בכידונים, בטרור, בעריצות נוראית, הרבה יותר קשה משל קדאפי, על 90% מהציבור הסורי. הציבור הסורי שונא ומתעב את השלטון הכפוי עליו. אף ששלטון הטרור מצליח לכפות עצמו על העם הסורי למעלה מארבעים שנה, במוקדם או במאוחר הוא יפול. כל הסכם עם השלטון הבלתי לגיטימי הזה, לא בהכרח יהיה הסכם לגיטימי בעיני העם, וספק אם יכובד בידי שלטון חדש.

ההיבט השני, הוא אמינות השלטון הסורי. בעניין זה, אני מציע להאזין מידי ערב לתדרוכיה של יועצת הנשיא ד"ר בועיינה שעבאן, ולהבין עם איזו חבורת שקרנים יש לנו עסק. האם היינו קונים מכונית משומשת מן האנשים האלה?

ההיבט השלישי, הוא האגרסיביות חסרת הרסן של הממשל הסורי. האם יש הגיון בהפקרת תושבי קריית שמונה, צפת וטבריה ויישובי הגליל והעמקים לרצונו הטוב ולתותחיו של מי שאינו מהסס לטבוח בבני עמו?

ההיבט הרביעי הוא ציר הרשע. מישהו עוד מאמין שהסכם עם ישראל יגרום לאסד להפר את הברית ההדוקה עם איראן המסייעת לו, כדי להמיר אותה באוריינטציה על ארה"ב, על המערב השנוא?

דומני שהתשובות לשאלות הללו רטוריות.

ומה יקרה אם הדיקטטורה של אסד תיפול? במקרה כזה האפשרויות רבות, אך אין זה מן הנמנע שאנו עוד נתגעגע לאסד... עם זאת, אין לפסול אפשרות של שלטון דמוקרטי ושוחר שלום. אבן הבוחן תהיה נכונות לשלום אמת, המבוסס על הגבול הקיים בין המדינות ועל כיבוד הדדי של ריבונותה של כל מדינה.

תמיכתי בהמשך הריבונות וההתיישבות הישראלית על הגולן, אינה נובעת מאופי השלטון הסורי, אלא משיקולים ציוניים ואסטרטגיים של מדינת ישראל. אולם האירועים המתרחשים בסוריה מעידים על האיוולת והטירוף שברעיון ההזוי אודות נסיגה מהגולן.

* "ישראל היום"