הבלוג של אורי הייטנר

במסגרת כינוס חבר הנאמנים של מכללת תל-חי, התקיימה הרצאה פתוחה לקהל של יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי לבני. אני השתתפתי רק בחלק הראשון, נבצר ממני לקחת חלק בפרק השאלות והתשובות, ויתכן ששם נאמרו גם דברים שונים.

עליי לציין, שהופעתה של לבני הייתה מרשימה. היא מדברת בישירות, בגובה עיניים, דברים בהירים וישירים – אפשר להסכים איתה או לחלוק עליה, אך לא צריך סוללת פרשנים ודרשנים כדי להבין מה היא אומרת ולמה היא מתכוונת. נכון, היא אינה קורנת כריזמה ואין בנאומה ברקים ורעמים, אך אין זה לגנותה דווקא, אולי להיפך.

ציפי לבני פתחה את נאומה בכך שאין לדון רק במה שקורה בוושינגטון על הגבולות, אלא לא פחות חשוב לדבר על סוגיות החברה הישראלית. כבר התחלה טובה, מבחינתי. ... אלא שזה היה המשפט היחיד, פחות או יותר, שהתייחס לענייני החברה הישראלית.

כל נאומה (כ-25 ד') יוחד לסוגיות המדיניות. לבני אמרה שחלוקת הארץ לשתי מדינות לאום – יהודית ופלשתינאית, הינה אינטרס ישראלי וציוני, מאחר והאלטרנטיבה היא מדינה אחת, שלא תהיה דו-לאומית, אלא מדינה ערבית. למדינה היהודית לא תהיה לפלשתינאים "זכות" שיבה. מאחר והאינטרס הוא ישראלי, על ישראל ליזום, ולשבת מיד למו"מ עם הפלשתינאים על הסדר קבע.

כאמור, דבריה היו בהירים ומשכנעים. אולם היא הקפידה להתעלם ממרכיבים מרכזיים במציאות המזרח תיכונית, שאי אפשר לקבוע מדיניות ולקבל החלטות בהתעלם מהם.

היא התעלמה מהתביעה האולטימטיבית של הפלשתינאים ל"זכות" השיבה, שמשמעותה – סופה של מדינת ישראל.

היא התעלמה מסירובם של הפלשתינאים לקבל את זכות קיומה של מדינה יהודית בא"י.

היא התעלמה מן העובדה שהפלשתינאים דחו הצעות ברוח רעיונותיה שהוצגו להם בידי ברק ואולמרט (הרי אי אפשר להתייחס ברצינות לטענתה שהסיבה לכך שהמו"מ לא נגמר בחוזה שלום הוא שהבחירות קטעו את המו"מ).

אם חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום היא אינטרס קיומי, וספק (לי אין ספק, אבל לצורך הדיון – ספק) האם הפלשתינאים מוכנים לכך, בוודאי בתנאים שהיא הציגה (שלילת זכות השיבה, הכרה בישראל כבית הלאומי של העם היהודי, הכרזה על סוף הסכסוך) – מה על ישראל לעשות במקרה של כשלון המו"מ? היא התעלמה מן האפשרות הזאת.

היא תקפה את הממשלה שאינה מנהלת מו"מ עם הפלשתינאים. היא התעלמה מן העובדה שהממשלה רודפת כבר שנתיים אחרי הפלשתינאים כדי שיחזרו לשולחן המו"מ ואף עשתה מה שאף ממשלה לפניה לא עשתה – הקפיאה את הבניה בהתנחלויות תמורת חידוש המו"מ (שאמור להיות ללא תנאים מוקדמים) ומי שמסרבים למו"מ הם הפלשתינאים, שיכורי ספטמבר.

היא התעלמה לחלוטין מהאיום המרכזי על ישראל – מתקפת הדה-לגיטימציה העולמית על זכות קיומה וזכותה להגנה עצמית (שבעטיה, בין השאר, מוטל צו מעצר נגדה בגין "פשעי מלחמה" ולכן אין היא יכולה לבקר בבריטניה). פשוט, לא התייחסה לסוגיה.

מדינאי אמיתי אינו יכול להתעלם מהמציאות באופן כה בוטה.