הבלוג של אורי הייטנר

מאז רצח רבין, מסתובבת ברחבי המדינה תיאוריית הקונספירציה, לפיה השב"כ רצח את ראש הממשלה. תיאוריה מתועבת, שנועדה לבלבל, להשניא את הממסד, להכחיש את הרצח ולסייע לרוצח. אלפי אנשים מאמינים בתיאוריה, על הסתעפויותיה השונות.

על פי התפיסה הרלאטיביסטית הפוסטמודרניסטית, התיאוריה הזאת היא "נראטיב", וככזאת היא לגיטימית בדיוק כמו הסיפור האמיתי, שאינו אלא "נראטיב" נוסף, ה"נראטיב" של הממסד. אפשר להוסיף לכך קורט של – תיאוריית הקונספירציה היא ה"נראטיב המושתק", ובתור שכזו היא האנדרדוג מול "הנראטיב ההגמוני" של "האליטות האשכנזיות החילוניות" וכו' וכו'. מכאן קצרה הדרך, להוציא גם ספרי לימוד, המציגים זה לצד זה את שני ה"נראטיבים" אודות רצח רבין כשני סיפורים שווי זכויות, שהרי אין אמת, יש רק "נראטיבים", וכל אחד והאמת שלו...

גם את השואה ניתן ללמד באותו אופן. מיליונים רבים ברחבי העולם מאמינים לחלוטין לתיאוריות של מכחישי השואה. הנה, גם בנושא זה יש שני "נראטיבים". יש "נראטיב הגמוני" של הממסד הציוני, לפיו הייתה שואה, ויש "נראטיב מושתק" לפיו השואה היא המצאה ציונית שנועדה להצדיק את השואה האמיתית שהציונים עשו לפלשתינאים ("נכבה"). יש "נראטיב" לפיו היו מחנות השמדה ותאי גזים ושישה מיליון יהודים נרצחו בניסיון להשמיד את העם היהודי. זה ה"נראטיב" של הכוח הציוני השולט בכלכלה העולמית ולכן קשה לצאת נגדו. יש לתת ביטוי ל"נראטיב המושתק", "הנראטיב האלטרנטיבי", "הנראטיב הביקורתי", ה"נראטיב של האחר" ואולי שכחתי איזה ביטוי.

כך ניתן לספר גם תולדות מלחמת העצמאות. מצד אחד נספר את "הנראטיב הציוני" ומולו את "הנראטיב הפלשתינאי" אודות ה"נכבה". אמת? שקר? אין דבר כזה בעולם הפוסטמודרני. כל אחד והאמת שלו. וכך נלמד את ילדינו – יש שני "נראטיבים", ואחד מהם, והוא שווה ערך לעובדות האמיתיות, הוא השקר אודות הקולוניאליזם הציוני שפלש לפלשתין וביצע טיהור אתני אכזרי.

אני סולד מהרלטיביזם הפוסטמודרניסטי הזה. יש אמת ושקר. יש טוב ורע. יש חושך ואור. כיוון שבמקום שבו אין יכולת להבחין בין טוב ורע אין מוסר, אין אמת, יש סדום.

אני עוקב שנים רבות אחרי השיח הרדיקאלי האנטי ציוני ומכיר את הז'רגון שלו. גישת ה"נראטיבים", המכחישה את עצם קיומה של אמת ומחליפה אותה בשורה של "נראטיבים" – סיפורים, שכולם לגיטימיים, היא תמיד הנדבך הראשון, שעליו ניצבת הטענה שאחרי ששמענו לאורך שנים את "הנראטיב ההגמוני הכוחני הקולוניאליסטי", כעת הגיעה העת להעלות על הבמה, במעין העדפה מתקנת, את "הנראטיב המושתק של האחר המוחלש שעד כה פיו נסתם". והשלב הבא הוא השתקת "הנראטיב הציוני".

הנה, ראו מה קרה השבוע לאחר פרסום החוברת "נכבה? חרטא!" מסדר אבירי זכויות הנראטיב, המפציר בנו "להקשיב גם לנראטיב של האחר", יצא בציד מכשפות כאשר נשמע קולה של האמת. סליחה, כאשר נשמע קולו של "הנראטיב הציוני". מסתבר שכל ה"נראטיבים" לגיטימיים, מלבד "הנראטיב הציוני". רק יצאה החוברת, ומיד נשלף ארסנל הגידופים – תחליפי הטיעונים, בנוסח "פשיסטים-גזענים-מקארטיסטים-בלה בלה בלה". אנשים שהתגאו שלא פתחו את החוברת, יצאו במלחמת קודש נגד מה שכתוב בה והם לא קראו. וכך גם ב"ידיעות הקיבוץ" – כמעט עמוד שלם של תגובות זעם על מאמרי "נכבה תוצרת עצמית".

התייחסות קצרה לתגובתה של תמר רז. אחד ה"נראטיבים" המוזרים שאני מכיר הוא של "חוג אורנים". זוהי תיאוריית קונספירציה חובקת עולם, המחלקת את כל הצמרת הפוליטית, הצבאית והכלכלית של העולם במאה וחמישים השנים האחרונות לשני מחנות, הטובים והרעים, החוצים מדינות, ממשלות, מפלגות וזרמים. כל אדם מתוייג לאחד משני המחנות, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. קודקוד "ציר הרשע" של המאה ה-20, אליבא דפרופ' וגנר ותלמידיו לחוג "אורנים", היה דה-גול. וקודקוד הסניף הישראלי של "הציר הגוליסטי" היה בן גוריון. הוא אבי אבות הטומאה. כל מי שעיין את ב"ג הוא צדיק. כל דבר שב"ג עשה, הוא חלק מהמזימה הגוליסטית למלחמת נצח עולמית שתשרת את האינטרס של ההון הספקולטיבי. ומאחר ובמאמרי ציינתי שב"ג הושיט יד לשלום לערבים, מיד עטה עליי תמר רז, אחת הדוברות המובהקות של חוג "אורנים", שלא יכלה להחמיץ הזדמנות להטיח בוץ בדוד בן גוריון. והרי גם התיאוריה של חוג "אורנים" היא "נראטיב", לגיטימי כמו כל "נראטיב", שהרי אין דבר כזה אמת.

* "שישי בגולן"