לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2011

טוב לישראל


מקובל שמה שטוב לאויבינו רע לנו ולהיפך. בדרך כלל, זה באמת כך. לא תמיד. אני רואה בפתיחת מעבר רפיח, בין מצרים לרצועת עזה, התפתחות חיובית המקדמת את האינטרס הישראלי.

 

איני מזלזל בחשש מפני הקלות של העברת אמל"ח ממצרים לרצועה. אולם כפי שנוכחנו לאורך השנים, העובדה שהגבול סגור, לא מנעה היווצרות ארסנל טילים גדול, מאיים ומסוכן ברצועה. אוטוסטראדת המנהרות פועלת היטב, ותוספת האיום כתוצאה מפתיחת המעבר -שולית.

 

היום אנו ניצבים בפני איום גדול יותר מאיום הטילים – המערכה המתוחכמת ליצירת דה-לגיטימציה למדינת ישראל, לזכותה להתקיים ולזכותה להגנה עצמית. תחמושת המעצימה את המערכה הזו, מסוכנת לא פחות מכל אמל"ח.

 

אחד התוצרים הדומיננטיים בתעשיית השקר האנטי ישראלית, הוא שקר "המצור האכזרי" על עזה. כמובן שטענת המצור היא אבסורדית. ישראל נסוגה מכל רצועת עזה, ומרגע זה היא התנתקה ממנה. בין ישראל לרצועת עזה יש גבול. גבול בין מדינות החיות בשלום הוא גבול פתוח. אולם מיום נסיגתנו מהרצועה, היא הפכה בסיס לפשע מלחמה מתמשך נגדנו – ירי טילים יומיומי על האוכלוסיה האזרחית לאורך הגבול ואחזקתו בשבי של גלעד שליט ללא אפשרות אפילו לקבלת ביקורים של נציגי הצלב האדום. ברור שבמצב כזה, אין כל סיבה לגבול פתוח בינינו לבין אויב מר כל כך. להגדיר גבול סגור – "מצור", זה אבסורד. בוודאי שאבסורד לכנות "מצור" גבול שבפועל אינו סגור באמת, ומידי יום עוברות בו מאות משאיות אספקה לעזה.

 

מה שיוצר בכל זאת תחושה של מצור, הוא העובדה שגם המצרים סגרו את גבולם עם רצועת עזה. הם לא עשו זאת כדי לקדם אינטרס ישראלי כלשהו. הם עשו כן, בשל התמיכה האיתנה של מובראק באבו מאזן וברש"פ, והרצון לחזקם באמצעות פגיעה בחמאס ואולי אף מיטוט שלטונו, ע"י סגירת הגבול ופגיעה באוכלוסיה האזרחית, כדי לקומם אותה נגדו.

 

היעד הזה לא התממש. לעומת זאת, התחזקה תחושת המצור, שנוצלה להסתה נגד ישראל. איזה אבסורד – מצרים סוגרת את גבולה עם רצועת עזה, אף שאזרחי מצרים אינם יעד לטילי החמאס ואין חייל מצרי בשבי חמאס. מצרים היא מדינה ערבית, אחות של הפלשתינאים. ואף על פי כן, טענת המצור אינו מופנית למצרים אלא לישראל. הנזק הגדול של סיפור ה"מצור" וה"משבר ההומאניטרי", היה המשט התורכי, שנועד "לפרוץ את המצור" ו"להעביר אספקה לנצורים". והנה, עוד משט פרובוקטיבי בדרך.

 

פתיחת מעבר רפיח וגבול מצרים עם רצועת עזה, שומטת את הקרקע מתחת לטענת ה"מצור". ברגע שיש לעזה גבול פתוח, היא אינה נצורה. אך טבעי, שגבולה הפתוח יהיה עם מצרים ולא עם ישראל.

 

אין ספק שהאויב ימצא תירוצים להמשיך להאשים אותנו ב"מצור", אולם הצעד המצרי יקשה עליו לשכנע בכך ויקל עלינו להדוף את הטענה. משיפתח מעבר רפיח, עלינו לסגור הרמטית את גבולנו עם עזה, כדי לעודד את העזתים לפנות לכתובתם הטבעית – מדינה ערבית. שילמנו מחיר כבד כל כך בעקירת גוש קטיף, ובתמורה ספגנו מתקפות טילים, וכשמימשנו את זכות ההגנה העצמית קיבלנו את עלילת גולדסטון. הגיעה השעה שנהנה מתמורה – המטרה למענה שילמנו את המחיר, התנתקות מעזה.

 

עם פתיחת מעבר רפיח, יקל עלינו לעשות כן. לכן, הצעד המצרי הזה הוא חדשות טובות למדינת ישראל.

 

* "ישראל היום"

נכתב על ידי הייטנר , 27/5/2011 16:28   בקטגוריות חוץ וביטחון  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)