הבלוג של אורי הייטנר

טרנד חדש תוקף אותנו לאחרונה – בכירי מערכת הביטחון, שהיטיבו לסכור את פיהם בעת שירותם, משתחררים מהצבא והסכר נפרץ, בהתבטאויות חסרות אחריות הפוגעות בביטחון המדינה.

גבי אשכנזי הוא רמטכ"ל מוערך, ששיקם את צה"ל אחרי מלחמת לבנון השניה והוביל בהצלחה את מבצע "עופרת יצוקה". היו לו גם כישלונות, כמו המשט ומערכת היחסים העכורה בצמרת צה"ל, אך בסה"כ הוא נחשב לרמטכ"ל מוצלח, שתרם תרומה משמעותית לביטחון המדינה בתפקידיו לאורך השנים ובמיוחד בתפקידו כרמטכ"ל.

פעולתו של ראש המוסד סמויה מן העין, אך כל מביני העניין גומרים את ההלל על תקופת כהונתו של מאיר דגן בתפקיד ומתארים אותה כהצלחה רבתי. לא בכדי, שלושה ראשי ממשלה האריכו שוב ושוב את כהונתו, ויודעי דבר אינם חוסכים בסופרלטיבים לפיאור תרומתו ההיסטורית לביטחון המדינה. אני, אזרח מן השורה, יכול רק לקוות שהדברים נכונים וכמובן שאין לי כל סיבה לחלוק עליהם.

גבי אשכנזי שמר על שתיקה לאורך כל כהונתו כרמטכ"ל. הוא העביר מסר שבא לעבוד ולא לדבר. ואכן, תפקידו לעבוד, לא לדבר, אם כי לדעתי הוא הרחיק לכת בעיקרון זה – בכל זאת רמטכ"ל הוא תפקיד ציבורי המחייב אמירה לציבור. אך עדיפה שתיקתו על פני פטפטת שאפיינה רמטכ"לים בעבר.

גם מאיר דגן נצר את לשונו, ודומה שהיה שמח לחזור לתקופה שבה שמו ותמונתו של ראש המוסד היו סוד מדינה שמור.

והנה, אך פרשו השניים מתפקידם וכאילו השתחררה הנצרה ומה שנאצר לאורך השנים פורץ ללא בקרה וללא מחשבה ובחוסר אחריות המעורר סימני שאלה עד כמה תדמיתם המקצועית מוצדקת.

אין כוונתי לאמירותיהם הפוליטיות. הם אזרחי המדינה, ומשסיימו את תפקידם - זכותם לבטא את דעותיהם הפוליטיות אינה ניתנת לערעור. גם כשאני חולק על עמדותיהם, איני חושב שאחרי סיום תפקידם עליהם להימנע מלהשמיע אותן.

אני חולק על דעתו של מאיר דגן לפיה על ישראל לא להתנגד להכרזה באו"ם על מדינה פלשתינאית, אך זו עמדה פוליטית לגיטימית וראויה. כאשר אשכנזי רומז על תמיכתו בנסיגה מהגולן, אני שולל את דעתו מכל וכל, אך המחלוקת היא על העמדה, לא על עצם אמירתה, שהיא זכותו האזרחית.

אולם כאשר הרמטכ"ל לשעבר אומר בפומבי שישראל אינה יודעת היכן נמצא גלעד שליט ואין אופציה לשחרורו בפעולה צבאית, זוהי אמירה חמורה, חסרת אחריות ופוגעת בביטחון המדינה. זו אמירה הפוגעת בכושר ההרתעה של צה"ל ומחזקת את חוטפיו של גלעד שליט. אם אין לישראל אופציה צבאית, אין להם כל סיבה להתפשר ולהתגמש במו"מ על עסקת חליפין. יש להם זמן, הם יכולים להחזיק אותו עוד ועוד, הרי אין אופציה חלופית לשחרורו.

וכאשר ראש המוסד לשעבר יוצא בפומבי נגד התקפה צבאית של ישראל על איראן וכמעט אומר שאין אופציה כזו, הוא גורם לנזק בל ישוער לכושר ההרתעה של ישראל וליכולת שלה ושל העולם המערבי להפעיל על איראן לחץ גם בדרכים דיפלומטיות וכלכליות.

אם אשכנזי אומר שמקום הימצאו של שליט אינו ידוע, כנראה שזאת האמת. ויתכן שמאיר דגן צודק בדבריו השוללים את האופציה הצבאית נגד איראן. ביקורתי אינה נגד תוכן הדברים, אלא נגד עצם אמירתם בפומבי, בגילוי מביך של חוסר אחריות משווע.

...ועוד לא דיברתי על דברי הרהב השחצניים של מתן וילנאי בנוגע לחוטפי גלעד שליט.

... ועוד לא אמרתי דבר על התייצבותו התמוהה של מאיר דגן לימינם של האחים עופר.

איך אפשר להגדיר את התופעה הזאת? במילה אחת – שלשול.

* BSH