הבלוג של אורי הייטנר

תגובה לעזרא כץ

אילו הכין עזרא כץ את שיעורי הבית שלו, היה מגלה שרוב העובדות שכתב, אודות מקומות, זמנים, מה היה ואיך היה , בנוגע לפעולתי נגד הסדנה של ארגון "זוכרות" אינן נכונות. אולם לא אתמקד בכך, כיוון שאני מודה באשמה, אכן בכמה מקומות שבהן נקבעה הסדנה הזאת (ולאו דווקא אלה שהוזכרו במכתבו של עזרא) התערבתי, פניתי לגורמים המארחים והסבתי את תשומת לבם למה שעומד להתרחש בביתם. אותם מארחים, שעד אותו רגע לא היה להם כל מושג על מהות הסדנה, בחרו שלא לארח אותה לאחר שהבינו את מהותה.

סביר להניח, שאילו היוזמים היו פונים אליהם ומבקשים כיתה לסדנה בת 42 שעות של הארגון להנחלת מורשת הנכבה בישראל, הם היו מסרבים לכך מראש. אולם כאשר הם מקבלים הזמנה לשכור כיתה לסדנה של ארגון "זוכרות", שם הארגון נשמע תמים, ומה רע בסדנה העוסקת, מן הסתם, ב"אלצהיימר ומגדר", למשל? כאשר פניתי למארחים, הסבתי את תשומת לבם לאתר האינטרנט של "זוכרות". זה הספיק.

בטרם אזכיר מה נכתב באתר זה, ברצוני להתמודד עם טענת המקרתיזם האנטי דמוקרטי, כביכול. חופש הביטוי הוא ערך מרכזי בדמוקרטיה ועל המדינה להבטיח את זכותם של האזרחים לבטא את עמדתם, ככל שתהיה צורמת ובלתי נסבלת. אבל הדמוקרטיה אינה מחייבת אותי להפוך את ביתי במה לכל דעה. זכותי לקבוע גבולות – מה אני מוכן שיעשה בביתי ומה לא. זאת זכותו של קיבוץ, של בית ספר, של כל מוסד.

שאלה לי לעזרא כץ. האם בעיניך מועדון מלכיה צריך להיות פתוח לכל דעה? למשל, האם היית מציע את מועדון מלכיה לסדנה בת 14 מפגשים בהנחיית איתמר בן-גביר תחת הכותרת: "כהנא צדק"? האם היית מציע את מועדון קיבוצך לסדנה של חובבי תיאוריית הקונספירציה על רצח רבין? האם היית מזמין מכחישי שואה לסדנה שבה יציגו את "הנראטיב" שלהם? אם כן, אנחנו חלוקים. אני לעולם לא הייתי מוכן לכך במועדון קיבוצי.

אם לא היית מוכן לארח סדנאות אלו, הרי שגם בעיניך יש קווים אדומים לסובלנות. אם כך – או ששנינו מקרתיסטים או שאיש מאיתנו אינו מקרתיסט.

אם לא כל דעה ראויה להיכנס לפתח ביתנו, נותר לבחון מדוע אני סבור שהאג'נדה של "זוכרות" אינה לגיטימית. באתר של הארגון, מלחמת העצמאות מוגדרת כ"נכבה". בשפתנו – שואה. וכך מוגדרת ה"נכבה" באתר: "ההרס, הגירוש, הביזה, מקרי הטבח והאונס של תושביה הפלסטינים של הארץ ומניעת שיבתם של הפליטים הפלסטינים עם תום המלחמה, במטרה להקים את המדינה היהודית. הנכבה היא גם ... ההתעלמות מזכויותיהם של העקורים והפליטים. הראשונה בזכויות אלה היא זכות השיבה ... הקורבנות הראשונים של הנכבה של 1948 הם הפלסטינים, בעיקר הפליטים... היהודים משלמים מחיר על היותם כובשים בארץ מאז 1948". כן, ה"כיבוש" הוא קיומה של מדינת ישראל. וברור גם מה משמעות הסיסמה "די לכיבוש" כאשר היא באה מהמקום הזה.

האם הסתה נגד קיומה של מדינת ישראל היא בתוך הקווים האדומים שלך, עזרא כץ?

אסיים בעדות אישית. לפני כ-15 שנה, הופיע הספר "ברוך הגבר", המהלל ומשבח את המחבל הרוצח ברוך גולדשטיין. בין עורכי הספר, היה מיכאל בן חורין, תושב הגולן שהינו כהניסט ידוע. באותם ימים ערכתי את העיתון "הרי גולן". כל אימת שנשלח אליי מאמר שכתב בן חורין, הוא קיבל תשובה בזו הלשון: "או 'הרי גולן' או 'ברוך הגבר'. אתה בחרת". יש לי קווים אדומים. מקרתיזם?

* "על הצפון"