הבלוג של אורי הייטנר

פעמיים התקבלתי לחברות באורטל. למה פעמיים? מעשה שהיה, כך היה.

כמקובל לגבי בני גרעינים, בשנים הראשונות של אורטל, בני גרעין יכלו להתקבל לחברות חצי שנה אחרי שחרורם, כלומר 10 חודשים אחרי הגעתם לשל"ת אחרון.

בדצמבר 1985, עלינו להצבעה שלושה חברי גרעין "שיטל" (גרעין ה'). מלבדי עמדו להצבעה צ'יקו וז"מ. היה זה בתקופת החפיפה על תפקיד המזכיר, בין מיכאל ואבישי. השניים פתחו את הקלפי וספרו את הקולות. להפתעתם, בהצבעה חסרו קול או שניים לקבלתו של ז"מ לחברות. שניהם לא היו שבעי רצון מן ההחלטה. מה עשו? לחופף הייתה הזדמנות ללמד את הנחפף פרק בתכמנות. הם סגרו את הקלפי, והתקשרו לחברים בשנת חופשה (וכך, חברתי לשעבר, שלאחר פרידתנו יצאה לשנת חופשה, הצביעה על קבלתי לחברות...), ביקשו מהם למסור את הצבעתם בטלפון, והתוצאה התהפכה. על לוח המודעות התפרסמה הודעת ברכה לשלושת החברים החדשים.

בתוך שעות אחדות, נודע הדבר ופרצה סערה רבתי. באסיפה סוערת במיוחד הוחלט על הצבעה חוזרת. בהצבעה זו, שלושתנו התקבלנו.

****

מדוע אני מספר את הסיפור הזה? בשל המשכו של הסיפור. כידוע, מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. אחרי הפרשה, החלטנו לקבוע סייג כדי למנוע הישנותה, וקיבלנו החלטה גורפת, על פיה אין לחברים בשנת חופשה זכות הצבעה באורטל.

אפשר להתווכח האם זו החלטה חכמה והאם היא צודקת, אך על דבר אחד אי אפשר להתווכח (וכנראה שלא היינו מודעים לכך) – החלטה זו אינה חוקית. היא סותרת את תקנון האגודה, ואין לאסיפה סמכות לקבל החלטות הסותרות את התקנון, שכמוהו כחוק מדינה. האסיפה רשאית להרחיב את זכויות החבר מעבר לנדרש בתקנון, אך אין בסמכותה לגרוע מזכויות החבר.

בהצבעות על שינוי תקנון האגודה, יש משמעות גדולה במיוחד לזכות זו. שינוי התקנון דורש רוב של 2/3 מכלל בעלי זכות הבחירה, כולל חברים בשנת חופשה ראשונה. משמעות הדבר, היא שחבר בשנת חופשה שנעדר מן ההצבעה כמוהו כמי שהצביע בפועל נגד שינוי התקנון. לכן, אם הצביע או לא הצביע – השפיע. אם הוא תומך בשינוי – יותר מהגיוני שיצביע בפועל.

שלוש פעמים שינינו את תקנון האגודה. בפעם הראשונה, כאשר הורדנו את הרוב הדרוש לשינוי התקנון מ-75% ל-2/3. בפעם השניה, כאשר התאמנו אותו לשינויים שערכנו בתהליכי השינוי של שנות השמונים והתשעים (למשל – ביטלנו את הסעיף שדרש מסירת הרכוש הפרטי ודירה בעיר השייכת לחבר, לבעלות הקיבוץ, ושינויים נוספים מסוג זה). התמיכה בשני השינויים הללו הייתה גורפת, ולכן לא הייתה משמעות להצבעת חברים בשנת חופשה. לא כן, כידוע, בהצבעה על המודל השילובי. ואכן, חברים בשנת חופשה מימשו את זכותם.

****

עלינו לשנות את החלטותינו בנדון. התקנון אינו מתייחס רק להצבעה על שינוי תקנון, אלא לכל הצבעה. אין לנו סמכות לשלול את הזכות הזאת. אם נושא כזה יעמוד פעם למבחן משפטי, אין ספק שהתקנון, שהוא חד משמעי, גובר.

לדעתי, זה גם אינטרס של אורטל. אין לנו עניין ששנת חופשה תהיה הדרך של חבר החוצה, שלב מעבר בדרך לעזיבה. ההיפך הוא הנכון, אנו רוצים לראות בשנת החופשה תקופה זמנית שבה החבר נמצא בחוץ, ובסופה הוא חוזר הביתה (כפי שכבר קרה לא פעם בעבר). לשם כך, עלינו לעודד ככל הניתן את תחושת השייכות שלו באותה תקופה.

ברמה החברתית, תמיד ידענו להעניק תחושה טובה לחברים בשנת חופשה, בעת ביקוריהם באורטל. אולם החברות בקיבוץ מתבטאת בעיקר במעורבות.  חשוב לעודד ככל הניתן את המעורבות של חבר בשנת חופשה בחיי הקיבוץ, בכל דרך שהיא – בעשיה, בתרומה ובשותפות בהחלטות.

שמחתי מאוד על הישארותו של גדי נ' כחבר, בהתנדבות, בהנהלה הכלכלית בשנת החופשה. גדי תרם רבות לניהולה הכלכלי של אורטל עד כה והוא שותף בכיר בהישגים הכלכליים המבורכים של אורטל, וטוב שהוא ימשיך לשאת באחריות גם לאחר צאתו לשנת החופשה. כפי שנקש דיווח במידף, אכן, התמיכה במזכירות במהלך הייתה גורפת ונלהבת. אני מברך את נקש על היוזמה הברוכה ואת גדי על הסכמתו. אני מקווה מאוד שמשפ' נתניאל תשמור על זיקה עמוקה לאורטל בשנת החופשה, ושתהיה זו חופשה שסופה חזרה.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל