הבלוג של אורי הייטנר

טוק טוק טוק על דלתי מרום (בוב דילן מאיר אריאל)

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 20.6.11

בשעה שאנו משדרים את התכנית מופיע בישראל בוב דילן, אחד האמנים החשובים והמשפיעים ביותר במחצית השניה של המאה העשרים, ועד היום.

זוהי הופעתו השלישית של דילן בישראל. הקיץ הנוכחי הוא קיץ חם מאוד מבחינת הופעות של אמנים זרים בישראל, כשהחשובים בהם הם בוב דילן ופול סימון. הרכבת האווירית של האמנים הללו מבטאת את הכישלון החרוץ של יוזמות החרם על ישראל. כל אמן המבקש לבוא לישראל נאלץ לעמוד תחת לחץ כבד ביותר של הקמפיין הזה, שבין מוביליו, למרבה הבושה – ישראלים, אך למעט בודדים הוא נחל כישלון, וזאת עובדה הנותנת מקום לתקווה ואופטימיות, שהאמנות תנצח את השנאה והאנטישמיות. זאת בשורה חשובה לכל אדם נאור.

לבוב דילן הייתה השפעה גדולה מאוד על הרוק הישראלי בעיקר בשנות ה-70, ומאז ועד היום... רבים משיריו תורגמו לעברית ובוצעו בידי אמנים רבים, אך ההשפעה אינה רק בתרגום שיריו, אלא בכתיבה בהשראתו. אי אפשר שלא לראות את השפעתו על מוסיקאים כמו, למשל, אהוד בנאי. את הביטוי הבולט ביותר לכך הפגין אביב גפן, כשנתן לבנו את השם דילן, על שם בוב דילן.

היוצר הישראלי המזוהה ביותר עם דילן הוא יהונתן גפן שתרגם רבים משיריו. לשני מוסיקאים ישראליים הוענק הכינוי "בוב דילן הישראלי". הראשון היה דני ליטני, הישראלי הראשון שהכניס למוסיקה הישראלית את החיבור של גיטרה עם מפוחית, בסגנון דילן. בשנות השבעים הרבה דני ליטני להופיע עם יהונתן גפן במופעים משיריו של גפן, ותרגומיו לשירי בוב דילן.

השני הוא מאיר אריאל. מאיר אריאל נהג לומר ששני מקורות ההשראה המרכזיים שלו הם נתן אלתרמן ובוב דילן. בסוף שנות ה-60 היה מאיר אריאל שליח עליה של התנועה הקיבוצית בארה"ב, התוודע לסצנת הסיקסטיז והושפע ממנה ובעיקר מבוב דילן. הוא פגש את דילן והיו ביניהם קשרי ידידות לאורך שנים. ברבים משיריו של מאיר אריאל ניתן לראות את השפעתו של דילן. בולט ככזה הוא "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ". בדומה לבוב דילן, גם סגנונו של מאיר אריאל הוא תערובת של רוק, בלוז, ג'אז וקאונטרי, ובמקרה של מאיר אריאל הקאונטרי הוא "שירי ארץ ישראל". מאיר עצמו הגדיר פעם את המוסיקה שלו כ"משהו בין מרדכי זעירא לרוק".

מאיר אריאל תרגם לעברית את שירו של בוב דילן  KNOCKIN' ON HEAVEN'S DOOR(נוקינג און היבן'ס דור) ולגרסתו העברית קרא "טוק טוק טוק על דלתי מרום".

כמו רבים משיריו של בוב דילן, גם השיר הזה הוא אנטי מלחמתי, כמעט פציפיסטי. בוב דילן הוא משורר/זמר פוליטי מאוד, שכתב מוסיקת מחאה, בעיקר בשנות ה-60, כחלק מהמאבקים למען שוויון זכויות השחורים ונגד מלחמת וייטנאם. עם זאת, לאורך כל הקריירה שלו, לא נסחף לכיוון האנטי ישראלי של תנועות המחאה, למגינת לבם של רבים מחבריו לתנועה זאת. להיפך, כל שנותיו התבטא בעד מדינת ישראל ובעד צה"ל. בוב דילן הוא יהודי, שמו רוברט אלן צימרמן, שבתהפוכות חייו היה גם גלגול של התנצרות ושיבה לחיק היהדות, ומראשית שנות ה-80 הוא מקורב לחסידות חב"ד.

יהונתן גפן, שתרגם רבים משיריו, ראה בהם השראה למחאה נגד המדיניות של ממשלות ישראל. כך גם בנו אביב גפן. אני זוכר, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, את מקשר הגרעין שלי אומר לנו שהוא רוצה להקדיש שיר לאריק שרון, וקרא את שירו של דילן, בתרגומו של גפן, "אדוני המלחמה", המסתיים במילים: "אני מקווה שתמותו / וכמה שתמותו יותר מהר / ככה יהיה לי יותר טוב / אנחנו נכבד את זכרכם בדקת דומיה ובראשים מורדים / ולא נזוז מהקבר שלכם עד שנהיה בטוחים שאתם מתים".

איפה עומד מאיר אריאל? האם גם הוא קיבל השראה מבוב דילן לשירי מחאה? מאיר אריאל כתב שיר מחאה חריף ביותר, עם כי מסריו מורכבים יותר מהפלקט המחאתי – "מדרש יונתי". מצד שני הוא גם לעג לטרנדים של שירי המחאה, בשירו "דאווין של שיר מחאה", ובפזמון "המים נוזלים, המים יורדים" הוא יותר מרמז לאיזה תוצר הוא משווה את השירים הללו. דבר אחד בטוח – הוא לא היה פציפיסט, להיפך הוא שירת כלוחם קרבי במילואים עד גיל מאוחר, והצבא והחיילות היו אחד המרכיבים המרכזיים והחשובים לו ביותר בחייו ובשירתו. יתכן שבחירתו לתרגם שיר פציפיסטי מבטאת דילמה בגישתו לנושא הצבא.

אמא בואי והסירי את כוכב רב הסמל הזה מעלי / אין לי על מי להסתלבט איתו כאן / הנה מתאפללות עיני / דופק לי על שער הגן // טוק טוק טוק / על דלתי מרום (אני דופק לי...) / טוק טוק טוק / על דלתי מרום (לא דופק...) /  knockin' on heaven's door / like so many times before // אמא שימי ארצה את תותחי / אין לי כח עוד ללחום / ענן שחור ארוך נוחת עלי / דופק לי על דלתי מרום // טוק טוק טוק / על דלתי מרום (אני דופק לי...) / טוק טוק טוק / על דלתי מרום (לא דופק...) / דפוק דפוק דפוק / על דלתי מרום / כמו שעשית עד היום.