הבלוג של אורי הייטנר

כשהוקם הארגון "צו פיוס" אחרי רצח רבין, לא מעט קולות לעגו לעצם החיבור בין "צו" ל"פיוס". איך אפשר להתפייס על פי צו? מה זה, פיוס בפקודה? האמת היא שמי שיצאו נגד הסלוגן, תירצו ב"צו" את התנגדותם לפיוס. היו ונותרו מי שלא רצו ואינם רוצים בפיוס לאומי וחברתי, מי שניזונים מן האיבה, מן הקרע ומן העימות, ואין הם נמצאים רק בצד אחד של המפה. צו אינו בהכרח פקודה צבאית. יש גם צו המצפון, צו הלב. צו אינו רק חובה חיצונית, לא פחות מכך הוא מחויבות פנימית, נפשית. אדם פועל על פי צו מצפונו למען דבר שהוא מאמין בו. יש גם צו חברתי, צו פיוס לנוכח סכנת קרע.

אורטל זקוקה היום לצו פיוס. רובם המכריע של חברי אורטל – נפשם נקעה מן העימותים, רובם סולדים מן האיבה שאינה מובנת להם, אבל העצבים חשופים, הפצעים פתוחים וכך כל מי שגפרור בידו, ובעילום שם (כמובן) משליך אותו לחבית חומר נפץ, מעורר מחדש את הכעסים, את המתחים, את העלבונות, את החשדנות, את השנאה והקנאה.

אורטל זקוקה היום לצו פיוס. עלינו לאחות את הקרעים והשברים, כדי להגיע למצב שבו גם אם פנאט עלום שם זה או אחר ינסה להצית אש, הוא לא ימצא כר לבערה.

****

בתהליך ההסכמות, הוכחנו לעצמנו שביכולתנו לגשר על פני פערים עמוקים. מנקודת מוצא של מחלוקת קשה, שנראתה בלתי ניתנת לגישור, הצלחנו במאמץ עילאי ממושך ובהרבה מאוד רצון טוב לגבש הסכמה ולגייס למעלה מ-70% מן הציבור לתמוך בה. את היכולת הזאת עלינו למנף למהלך חברתי חשוב לא פחות – איחוי הקרעים והשסעים בחברה.

המשבר החברתי באורטל אינו נובע רק, גם לא בעיקר, מן הנושאים בהם דנו בתהליך האסטרטגי. לכן, הפתרונות שאליהם הגענו ושאליהם עוד נגיע בהמשך התהליך, טובים ככל שיהיו, אין בהם כדי לתת מענה למשבר. יתר על כן, מאחר והמשבר הוא בעיקרו רגשי, אי אפשר להתמודד עמו באמצעות החלטות ארגוניות אלו או אחרות. אולם אם נגייס את משאבי הנפש והרצון הטוב שאפשרו לנו לגשר מעל מחלוקות אידיאולוגיות להידברות חברתית, נוכל לפתור גם את הבעיות הללו.

הבעיות החברתיות באורטל נובעות ממתחים בין קבוצות בחברה, ממתחים בין מרכז חברתי לפריפריה חברתית וממשקעים היסטוריים שהלכו ותפחו לאורך השנים. רבים מבין חברי אורטל חשים שהודרו מן המרכז ונדחקו אל השוליים בכוונת מכוון של מי שלא רצו לאפשר מקום לאנשים אחרים ולדעות אחרות. למיטב הכרתי, האמת ההיסטורית והחברתית שונה בתכלית, הפוכה. אולם התחושה הזאת היא אמיתית ואוטנטית, וככזאת – היא עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה. מצד שני, יש מי שחשים לאורך שנים שהם נושאים על גבם את מלוא הנטל של קיומה של אורטל, ללא חשבון, על חשבון זמנם הפנוי, על חשבון משפחתם, תוך העדפת ענייני אורטל על ענייניהם האישיים, בעוד אחרים חגגו וקיטרו ולפתע קמו עליהם בכוחנות ובדורסנות בשורה של אירועים בשנים האחרונות. ושוב, גם כאן השאלה האם התמונה הזאת אמיתית, אינה משנה את העובדה שהיא מבטאת תחושה אוטנטית של רבים בתוכנו. את התחושות הללו אי אפשר להרגיע בהחלטות, טובות ככל שתהיינה, על שאלות תרומה ותמורה, תקציב ושכר, חינוך, בריאות וחד"א. השאלות הללו חשובות ביותר, והן מחייבות אותנו להקדיש להן מחשבה רבה ולהשקיע בהן מאמץ רב, אך אין הן נוגעות לעצבים החשופים ולמשבר החברתי, שאם לא נפתור אותו, נאבד את טעם חיינו המשותפים.

הצוות החברתי, שבו אני חבר, החל במספר פעולות חשובות – קול קורא בנוגע לשיח החברתי באורטל, שהוא מעין קוד אתי של ההתנהלות הציבורית בקיבוצנו ושל נורמות הדיון האורטלי. סקר עומק של עמדות הציבור בנוגע למקומי בחברה והזדהותי עמה, שיש להציגן בקרוב לציבור הרחב ולהשתמש בתוצאותיהן להמשך התהליך. מעגלי הקשבה רבי משתתפים שאפשרו העמקת ההיכרות וטיוב השיח בתוכנו. לצד הפעולות הללו ניתן להוסיף את פעילות התרבות הענפה שממשיכה להתקיים כל העת, והיא ממש קרש הצלה של חברתנו. אולם המהלכים הללו היו בצל התהליך האסטרטגי. כעת, לצד תחילתה של תנופת קליטה (זו המשימה הראשונה במעלה והחשובה מכל) ולצד חידוש דיוני התהליך האסטרטגי בצוותים השונים, יש לפתוח בתהליך חברתי מרכזי ועמוק.

איני רוצה להציע כאן כיצד לבצע אותו, וגם איני בטוח שיש לי רעיונות טובים. ברור לי שאי אפשר להימנע מבירור נוקב של בעיותינו וברור לי שבירור כזה עלול להיות מסוכן מאוד. ברור לי שתהליך כזה כרוך בחיטוט בפצעים, וברור לי שחיטוט כזה עלול להיות קטלני. הסכנות רבות, אך הן אינן צריכות להרתיע אותנו מפני עצם התהליך, אלא לכוון אותנו לניווט חכם ורגיש שלו, בליווי מקצועי מתאים, במטרה להביא לפיוס חברתי, להנמכת הגדרות בין קבוצות ומחנות, להרחבת המרכז החברתי לעומת הפריפריה החברתית ולצמצום הפער בין מרכז לפריפריה.

זהו מבחן חשוב להנהגת אורטל. עד היום השכלנו לעמוד בהצלחה רבה בכל המבחנים שעמדו בפנינו ובכל המשימות שהצבנו לעצמנו. פיוס חברתי הוא יעד מסוג אחר, משימה פחות ברורה המחייבת אותנו להגיע למקומות שרב בהם הסמוי על הגלוי. אולם המשימה הזאת היא בכוחנו ואם נשכיל להציב אותה במקום הראוי – נעמוד בה בהצלחה. הרי אין לנו ברירה, זה בנפשנו.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל