הבלוג של אורי הייטנר

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 27.6.11

היום נעסוק באהבה. כשאנו רוצים לערוך אנתולוגיה של שירים סביב נושא, הנושא הקל והקשה ביותר הוא האהבה. הקל ביותר, כיוון שאין נושא שעליו נכתבו כל כך הרבה שירים, הבחירה היא אינסופית. הקשה ביותר, כי נכתבו כל כך הרבה שירים, ואיך אפשר לבחור? על מה לוותר? בעצם, כמעט כל השירים עוסקים באהבה.

בדרך כלל, השירים מתארים את ההתאהבות עם כל ההתרגשות המתלווה אליה, הלמות הלב, הצמרמורת והסחרחורת וכל המאפיינים את הרגש הזה. או לחלופין, את הגעגוע. או את האהבה הנכזבת.

פחות עוסקים בשגרת האהבה, לאורך שנים, על המעלות והמורדות שבה, על ההפתעות והאכזבות.

אלכסנדר פן כתב ב"ווידוי" "הן היה זה לא טוב / היה רע לתפארת" אבל "אם יהיה זה שנית / אל יהיה זה אחרת". נעמי שמר, בגרסתה העברית לז'אק ברל, כתבה "ובלילות הכי קרים / היו ודאי גם אחרים / שאת גופך השביעו נחת" אבל גם "אחרי ככלות הכל / היה לי כשרון גדול / להזדקן איתך ביחד". אהוד מנור ב"אחרי 30 שנה" כתב על ירידת הכושר המיני, "המכונה כבר מתחילה לחרוק". יענקל'ה רוטבליט כותב ב"אחרי עשרים שנה" "תמו נעוריי / שיבה זרקה במלך" אבל "עוד אותו הצליל / עוד אותו הטעם / שמור כמו יין טוב".

אנו נשמע היום שיר אחר של יענקל'ה רוטבליט, העוסק אף הוא בשגרת האהבה והזוגיות, בלחנו ובביצועו של יהודה פוליקר, "דברים שרציתי לומר". וגם המסר שלו דומה – לא הכל חלק, לא הכל יפה וטוב, יש משברים, קשיים ואכזבות, אבל האהבה הבשלה שמחזיקה מעמד לאורך שנים, היא האהבה האמיתית והיא חזקה יותר ומשמעותית יותר מן ההתאהבות, עם כל הריגושים והכיף הכרוכים בה. "אהבתי אותך והיה לנו טוב עד גדותינו; והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות".   

אני אוהב מאוד את השיר הזה. לפני שנים אחדות, בחג המשק של אורטל, קיימנו ערב שבו מספר חברים בחרו שיר ושרו אותו, וזאת הייתה הבחירה שלי. מזה מספר שנים יש לי טור בעיתון "שישי בגולן" הנושא את השם הזה, "דברים שרציתי לומר".

יש דברים שרציתי לומר / ואינם נענים לי / המילים שבחרתי אינן / הטובות מכולן / עמוקים מן הים הסודות / שאינם מובנים לי / שאולי לא אבין / לא אבין לעולם. // לא בכל הדרכים / שרציתי ללכת הלכתי / בדרכים שהלכתי טעיתי / ודאי לא פעם אחת / ועצבות מהלה כל שמחה / כל שמחה ששמחתי / כמו ביקשתי דבר / דבר שאבד. // חלומות שחלמתי / והם מקיצים בי עדיין / שבריהם בעיני / נשטפים מפני בדמעה / ולילות ייסורים לא ספורים / שהטבעתי ביין / כאובד בדרכי / בדרכי הרעה. // אך בכל הדרכים מעולם / לא אבדה לי דרכנו וגם אם לפעמים / סערו מסביב הרוחות / ואהבתי אותך והיה לנו טוב טוב עד גדותינו / והיה לנו רע / ואהבתי אותך לא פחות.