במאמר ששלחתי לאחד העיתונים, כתבתי "הכסף לא יענה את הכל". העורך הלשוני "תיקן" את המשפט שלי ל"הכסף לא יענה על הכל". נראה לי שיש לשלוח לעורך לתיקון את ספר קהלת, ששם, בפרק י פסוק יט נאמר "הכסף יענה את הכל".
לפני שנים פרסמתי מאמר בעיתון אחר, ובו קראתי לא לפסוח על שתי הסעיפים. גם כאן "תיקן" אותי העורך הלשוני, ולבושתי קראתי בנוסח שפורסם, תחת חתימתי, את הנוסח "שני הסעיפים", כאילו מדובר בשני סעיפים בחוזה, ולא בדבריו של אליהו הנביא לעם ישראל: "עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" (מלכים א' יח כא).
אין זו סתם בורות – זו בורות מובנית, זו בוריינות. כאשר עורך לשוני אינו מכיר את צירופי הלשון הבסיסיים ביותר בתרבותנו, במקרא, זוהי פשוט בושה.
* "הזירה הלשונית"