הבלוג של אורי הייטנר

"לכו לפריפריה!" מטיפים כותבי מאמרים למובילי המאבק לדיור בר השגה.

קל לי להזדהות עם הקריאה הזאת. ביום שחרורי מצה"ל עליתי לפריפריה של הפריפריה, לקיבוץ צעיר וקטן בגולן, מתוך אמונה יוקדת שזו המשימה הציונית החשובה ביותר. אמונה זו יוקדת בי באותה מידה גם היום, בחלוף 27 שנים.

אולם למטיפים למפגינים המוחים, אני מציע לערוך ביקור במאהל המחאה בכיכר צה"ל בקריית שמונה, לשוחח עם הסטודנטים. מסתבר שקשיי הקיום לצעירים ולסטודנטים בקריית שמונה ובאצבע הגליל אינם מעודדים, אם לנקוט לשון המעטה, את הצעירים לעלות לפריפריה. דברים דומים הם ישמעו אם יבקרו במאהלים בבאר שבע, בקריית גת ובירוחם.

בתכנית שהציג ראש הממשלה הוא הציג שורה של פתרונות, חלקיים מדי, וכולם במרכז. שום פתרון לגליל ולנגב.

ובעיצומה של המחאה החברתית, הנובעת מהתוצאות ההרסניות של המדיניות התאצ'ריסטית, שאמנם כל הממשלות בעשורים האחרונים היו שותפות לה, אך נתניהו הוא האידיאולוג המובהק שלה, הוסיף ראש הממשלה עוד קיסם למדורה, בהחלטתו לפתוח ליבוא את שוק החלב. במקום לערוך חשבון נפש, לבחון את דרכו ולהבין את הצורך במדיניות אחרת, מדיניות רווחה, מבצע נתניהו עוד מאותו דבר, ובמקרה זה מפנה את גבו לפריפריה. משמעות ההחלטה עלולה להיות שבירת מטה לחמם של מאות משפחות בגליל ובנגב, בערבה ובגולן.

התחרות החופשית אמורה להיטיב עם הצרכן – לשפר את איכות המוצר ולהוזיל אותו. אולם באשר לטיב המוצר, אין כל מחלוקת שמשק החלב הישראלי הוא מהמובילים, מהטובים ומהמשובחים בעולם, באיכותו. ובאשר למחיר – אכן, יש להוזיל את מחיר מוצרי החלב, אך לא זו הדרך.

העלות הגבוהה של מוצרי החלב אינה באשמת הרפתנים, אלא בראש ובראשונה באשמת רשתות השיווק המפקיעות מחירים כדי למכסם את רווחיהן ובמידה פחותה זו גם אשמת המחלבות. במקום התערבות רגולטורית במקור הבעיה, באמצעות החזרת הפיקוח על מחירי המוצר, החלטת הממשלה פוגעת בחקלאים ומעמידה אותם לתחרות בלתי אפשרית עם עמיתיהם באירופה, שמדינותיהם מעודדות ומסבסדות אותם באופן משמעותי. במקום לסייע לחקלאות ולחקלאים, מבכרת הממשלה את הפופוליזם הקפיטליסטי, ואת הסיסמאות השחוקות על התחרות כפתרון לכל תחלואינו.

ציבור החקלאים מגשים את הציונות במיטבה, מיישב את גבולות הארץ, מקיים נוכחות ציונית באזורים שכמעט נשמטים מידינו; בני ההתיישבות משרתים בהמוניהם ביחידות הטובות ביותר בצה"ל, אזרחים נאמנים, מלח הארץ – פשוטו כמשמעו. ודווקא בציבור הזה פוגעת הממשלה באופן כה חמור, בהחלטתה השגויה.

למען ההגינות, יש לציין שממשלת נתניהו אחראית גם לכמה פעולות חיוביות לטובת הפריפריה, כמו שיפור משמעותי ביותר בתשתית הכבישים והקמת בית הספר לרפואה בצפת. אולם הפגיעה הקשה ברפתנים, היא מזיקה ומיותרת; היא מכה כואבת להתיישבות הציונית בגליל ובנגב.

* "ישראל היום"