הבלוג של אורי הייטנר

משפחה בת שלושה ילדים, בגילאי שנתיים, שלוש וארבע, נדרשת לשלם שכר לימוד על שלושתם. על פי המלצות ו' טרכטנברג, המשפחה הזאת תשלם רק על ילד אחד, והאב יקבל תוספת נאה לשכרו. האם זוהי בשורה למשפחה הזאת או לא?

אני מאמין במדינת רווחה המבטיחה חינוך חינם מן הלידה. את הבשורה הזאת, לצערי, ועדת טרכטנברג לא נשאה. האם בעקבות זאת, אדחה את המסקנות, למרות הבשורה הגדולה למשפחה שהזכרתי?

זאת הדילמה של "הכל או לא כלום". זאת דילמה של מהמרים. הרי בברירה בין הכל לבין לא כלום, אני עלול להישאר בלא כלום, מתוך הימור על הסיכוי לקבל הכל. זוהי גישה חסרת אחריות ובלתי בוגרת.

המלצות ועדת טרכטנברג אינן מושלמות ואינן נותנות מענה מספק לכל צרכי החברה הישראלית. טרכטנברג עצמו אמר זאת בהציגו את תכניתו. אולם זוהי הצעה המשנה באופן מהותי ומשמעותי את הדרך בה מדינת ישראל צועדת מאז שנות ה-80, ובוודאי שהיא סותרת את דרכו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מזה קרוב לשלושה עשורים, הסרנו את אחריות המדינה לחברה, שחררנו את המדינה ממחויבות לאזרחיה; הפרטנו את השירותים החברתיים והחינוכיים וצמצמנו, בקצב הולך וגובר, את מעורבות המדינה בכל התחומים, מתוך אידיאולוגיה של כיווץ המדינה ומסירת מלוא האחריות לכוחות השוק. ועדת טרכטנברג מציעה דרך הפוכה. אין זו קפיצה מקצה אל קצה, אלא שינוי כיוון ועליה על דרך חדשה - מדינה הלוקחת אחריות על אזרחיה. הוועדה הציעה תוספת אדירה, של עשרות מיליארדי שקלים, למטרות חברתיות, שרובן תמומנה בידי העשירים בחברה, בזכות הרפורמות במס. יש כאן היפוך מגמה, מהורדת המסים מן העשירים והגדלת המס העקיף לביטול עליית המס העקיף והעלאת המסים לעשירים. את המהפך הזה ניתן להגדיר בשתי מילים – צדק חברתי.

כיצד צריכה להגיב תנועת המחאה? אם המחאה היא מטרה בפני עצמה, על התנועה לבחור בדרך של "הכל או לא כלום", ולדחות את ההצעה, כיוון שאינה מושלמת. אם המחאה היא אמצעי לתיקון החברה הישראלית, על תנועת המחאה לקבל את ההמלצות בזרועות פתוחות, בחום ובשמחה.

אין כוונתי שיש להפסיק את המאבק. המלצות ו' טרכטנברג הן הצלחה אדירה של המאבק החברתי. ללא המאבק, לא הייתה ועדה ולא היו מסקנות. ללא המשך המאבק, המסקנות לא תאומצנה ואם תאומצנה לא תיושמנה. לכן, על תנועת המחאה לקבל את ההמלצות, להיאבק למען יישומן, ולהמשיך במאבק לרפורמות נוספות, בדרך החדשה בה החלה ועדת טרכטנברג, שתבאנה לתחיית מדינת הרווחה.

על המוחים להחליט האם מטרתם היא לאכול את הענבים או לריב עם השומר.    

* "ישראל היום"