סוגיית כשרות חד"א, הניצבת לפתחנו, נבחנה מספר פעמים בעבר, וההצעה נדחתה. כאשר אני בדקתי אותה, כמזכיר, היא נפלה בבדיקה הכלכלית. מאז עברו שנים רבות, וכעת הבדיקה הכלכלית היא חד משמעית – הכשרת חד"א כדאית בהחלט. זו הייתה גם המסקנה בכמה בדיקות קודמות.
לפיכך, דומה שיהיה עלינו לבחור בין השיקול הכלכלי, המצדיק את הצעד, לבין השיקול הקהילתי, השולל אותו.
איני רואה זאת כך. לדעתי, הכשרת חד"א נכונה גם מן הבחינה הקהילתית. מה הסיבה לתרומה הכלכלית של ההכשרה? הגדלה משמעותית של תפוסת הצימרים, ואם נחליט על כך, תתאפשר פתיחת חד"א גם לקבוצות ואוטובוסים מחוץ לענף התיירות. צעד זה יפתח את ענף התיירות לקבוצות מאורגנות, ועדי עובדים, עובדי מדינה וכו', שמדירים רגליהם ממקומות שמטבחם אינו כשר. הסיבה לכך, היא הרצון של רבים לאכול כשר. אין המדובר רק בדתיים, אלא גם במסורתיים רבים.
האם הדבר נכון רק בנוגע לאורחי הצימרים? אני יודע על חברים באורטל שבעבר, אולי גם בהווה, נמנעו מאכילת בשר, מטעמי כשרות. יש מי שאוכלים את המזון המוגש, אך היו מעדיפים ושקטים יותר אילו היה כשר. יש חברים שילדיהם דתיים או מסורתיים, או שיש לילדיהם בני / בנות זוג מסורתיים, או שיהיו להם בעתיד כאלה. יש בנים, שיחיו בקיבוץ או בחוץ, שירצו להעניק לילדיהם חינוך מסורתי, והשמירה על הכשרות תהיה חשובה להם. לחברים רבים יש בני משפחה וחברים דתיים או מסורתיים, שאינם נכנסים לחד"א כיוון שאינו כשר. אנו עומדים לפתוח את שערינו בפני צמיחה דמוגרפית – ואין זה מן הנמנע שבין המועמדים להצטרף אלינו יהיו שומרי מסורת, שחשוב להם לאכול בחד"א כשר. בקיבוצים רבים שבנו הרחבות, הפרופיל של ההרחבה מסורתי יותר משל הקיבוץ, והדבר בא לידי ביטוי באופנים שונים, כמו דרישה להקמת בית כנסת ביישוב ועוד. הדבר נכון בכל שיטת קליטה, וחדר אוכל כשר עשוי להסיר חסמים ולהעצים את האטרקטיביות שלנו.
****
מצד שני, איזה מחיר קהילתי אנו עלולים לשלם כתוצאה מהכשרת חד"א?
בעיה אחת היא הכפיפות למשגיח כשרות, אדם חיצוני שלא בהכרח רגיש לצרכי הקהילה ולהוויית הצוות.
בעיה שניה, היא הגבלות על תנועת החברים במטבח. איני רואה בכך בעיה. היה משהו יפה באווירה הפתוחה של אורטל הבתולית בשנותיה הראשונות, אך בהדרגה עברנו מסגנון של היאחזות ליישוב מסודר. מזמן נעלנו את המקררים, כבר שנים רבות שחדר האוכל נעול מחוץ לשעות הארוחות, ודרישות הכשרות בנושא זה זהות לדרישות משרד הבריאות, שאנו מחויבים להם מטעמי תברואה. כך שאיני רואה בכך בעיה.
בעיה אפשרית נוספת היא ירידה באיכות האוכל. אין כל סיבה שכך יהיה. ניתן לשמור על אותה רמת מזון ואף לשפרה, גם במטבח כשר. הרי יש גם מסעדות גורמה כשרות למהדרין, וכך יהיה גם אצלנו.
****
יש שיאמרו שהכשרת חדראוכל תפגע בצביון החילוני של אורטל. איני סבור כך. אורטל מעולם לא התאפיינה בחילוניות עקרונית, ולכן איני רואה בחדראוכל כשר כל שינוי עקרוני בזהותנו.
ההיפך הוא הנכון, אני מאמין שמטבח כשר יגרום לתחושה טובה ונוחה יותר לרבים מן החברים, ולא תפגע בתחושתם של אלה שאין להם עניין בכשרות. עובדה – במהלך השנים עשינו מספר שינויים ברוח זו, לא מטעמים כלכליים ותיירותיים, אלא מתוך היענות לרצון החברים.
בשנים הראשונות של אורטל, נהוג היה להגיש בחד"א עופות משני סוגים – כשר וטרף. מהו עוף טרף? עוף שנפסל מסיבות כלשהן, לרוב בשל גפיים שבורות. עוף זה זול הרבה יותר מעוף כשר. מטעמי חיסכון, קנינו עוף טרף, אך גם כשר, לטובת חברים שזה רצונם. ליד כל סוג של עוף נכתבה מהותו – "כשר" או "טרף". בשלב כלשהו הורדנו את העוף הטרף. חברים חשו לא בנוח, מהצגתם של עופות אלו, וראו בכתובת הבולטת "טרף" התרסה. במקרה זה, נהגנו בניגוד לשיקול הכלכלי.
בעבר נהגנו להגיש בפסח חמץ ומצה. בשונה מן הקושיה ב"מה נשתנה", אנו אכלנו בכל הלילות "כולו חמץ" ו"הלילה הזה" חמץ ומצה (בליל הסדר לא הוגש חמץ, אך במהלך החג הוגש גם לחם). לפני שנים רבות, החלטנו לא להגיש עוד חמץ בפסח. זו הייתה החלטה קהילתית, לא בשל שיקולים תיירותיים עסקיים.
בעבר, חדר האוכל היה פתוח ביום כיפור, וחברים שאינם צמים נהגו לאכול בו. לפני שנים אחדות החלטנו לסגור את חד"א ביום כיפור. מי שאוכל ביום כיפור עושה זאת בביתו, אך חדר האוכל הציבור סגור.
זו הגישה הרצויה, בעיניי, גם בנושא הכשרות. באופן אישי, גם אני איני מקפיד על כשרות. אולם נראה לי נכון וראוי, שחדר האוכל הציבורי יהיה כשר. וכיוון שגם נרוויח מכך מבחינה כלכלית, מה טוב.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
