את חכי לי ואחזור / אריק לביא
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 17.10.11
מחר יחזור, בשעה טובה, גלעד שליט הביתה, לאחר 5 שנים וחצי בשבי חמאס. על עסקת שליט חלוקות הדעות, אולם האושר וההתרגשות על עצם חזרתו, משותפים לעם ישראל כולו.
לקראת בואו, אשמיע את השיר "את חכי לי", שיר ממלחמת העולם השניה, שבו כותב חייל הצבא האדום לאהובתו בעורף, שגם כאשר כולם, כולל הוריו וחבריו הקרובים, יתייאשו מהציפיה לשובו וכבר ישתו כוס יין מר לזכר נשמתו, היא, אהובתו, תאמין ותחכה לו. בסופו של דבר הוא יחזור, בזכות הציפיה שלה. "איך ניצלתי, זאת נדע רק אני ואת, כי יותר מכל אדם, לחכות ידעת".
את השיר כתב המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב, ששרת ככתב צבאי בחזית המלחמה בנאצים, בשנות המלחמה. הוא פרסם אותו ב"פראבדה", בטאון המפלגה הקומוניסטית, בינואר 1942.
במלחמה נהרגו מיליוני חיילים רוסיים, רבים מאוד נעדרו, הקשר בין החזית לעורף היה מינימאלי, ולעתים משפחה לא ידעה דבר על גורלו של בנה לאורך חודשים ושנים. השיר היכה גלים, חיילים ביחידות השונות גזרו ושמרו אותו, הוא זכה לעשרות לחנים, ובעקבות פרסומו היה גל של שירי תשובה של אהובות לחייליהן, שפורסמו בעיתונות הרוסית.
השיר תורגם לעברית בשתי גרסאות. האחת של שלמה בן שושן והמוכרת יותר בידי אברהם שלונסקי, שאת אהבתי לכתיבתו ולשפתו כבר ביטאתי בפינה זו, ומילות הגרסה העברית תסברנה היטב מדוע. הגרסה העברית של שלונסקי זכתה לשלושה לחנים – של מרדכי זעירא (שבעצמו היה חייל בבריגדה הבריטית), של דוד זהבי והלחן המוכר, אותו נשמע הערב, של שלמה דרורי.
שלמה דרורי היה לוחם בצבא הבריטי, ביחידה ששמרה על נמלים ושדות תעופה, והופיע בלהקה צבאית של יחידתו, "מעין זה". את התרגום כתב בעת שמירה על נמל חיפה. הוא שר את השיר בהופעות הלהקה במחנות הבריגדה באירופה. אל אחת ההופעות באיטליה, הגיע אמו שנסעה לחפש אותו, ופגשה אותו על הבמה, סמוך לשירת "את חכי לי". שלמה דרורי, עבד במשך שנים רבות במפעלי ים המלח, והתגורר בסדום ולאחר מכן בערד. הוא נפטר בגיל 89 לפני כשנה.
השיר זכה לביצועים רבים. הוא הוקלט לראשונה בידי כוכב הזמר של שנות החמישים שמשון בר-נוי, וגם המלחין עצמו הקליט אותו. גם זמרות שרו אותו, ובהן אחותה של יפה ירקוני תקווה הנדל. אני אוהב מאוד את הביצוע של ליאור ייני, אך הביצוע האהוב עליי ביותר, אותו נשמע, הוא של אריק לביא.
אני אוהב מאוד את השיר הזה ושרתי אותו במספר אירועים באורטל ובגולן.
תודה לכהן הגדול של הזמר העברי, אליהו הכהן, שנעזרתי בו בהכנת הפינה.
אני מקדיש את השיר לגלעד ולמשפ' שליט.
את חכי לי ואחזור, / אך חכי היטב. / את חכי לי גם בקדור / מסגריר הלב. / את חכי לעת כפורים, / את חכי בחום, / את חכי עת אחרים / ישתכחו עד תום. // את חכי, חכי, ולו / לא יבוא מכתב. / את חכי אם גם ילאו / המחכים לשווא. // את חכי לי ואחזור, / וארור הסח / בבטחה גמורה לאמור: / "מת הוא... ונשכח"... / יאמינו אם ואב, / כי אינני חי, / ייעפו חכות לשווא / כל רעיי, אחיי. // וישתו כוס יין מר, / זכר נשמתי... / את חכי וכוס נמהר / אל נא, אל תשתי! // את חכי לי ואחזור, / חי אחזורה, חי! / המה ישתאו לאמור: / "נס הוא בוודאי!" / המה לא חיכו, ואיך / בין תבין נפשם / כי רק את בחכותך / הצלתיני שם. // איך ניצלתי, - זאת נדע / רק אני ואת: / כי יותר מכל אדם / לחכות ידעת.