הבלוג של אורי הייטנר

כל ועד עובדים המשבית את מקום העבודה, דורש פגישה עם ראש הממשלה וקורא להתערבות ראש הממשלה לסיום הסכסוך. כמובן שהדרישה הזאת בלתי אפשרית. לראש הממשלה יש משימה קטנה – לנהל מדינה, ואין הוא יכול להתפנות לכל סכסוך עבודה, ובוודאי שאין ביכולתו ללמוד את פרטי כל סכסוך עבודה. ראש הממשלה אינו יכול להיענות לדרישות הסיטוניות להתערבותו, כיוון שבהתערבות ייצור נורמה שיתקשה שלא לעמוד בה. אם ירבה ראש הממשלה להתערב, הוא יְיָתֵּר את הדרגים שמתחתיו ולא זו בלבד שהעיסוק הזה ישתלט על סדר יומו, תאבד לו הסמכות המאפשרת לו להתערב במקרים נדירים ולקבל הכרעות שפקידי האוצר ואף שר האוצר אינם יכולים לקבל.

אולם התאיינותו הכמעט מוחלטת של בנימין נתניהו מהמשבר החמור ביותר בתולדות אחת המערכות החשובות במדינה – מערכת הבריאות, האחראית על בריאותם של אזרחי ישראל וחייהם, היא חוסר אחריות מופקרת, ולו בשל העובדה שהוא שר הבריאות. כן, שר הבריאות של מדינת ישראל הוא בנימין נתניהו.

כן, אני מכיר את הסיפורים – השר בפועל הוא ס' השר ליצמן, והתואר שר הבריאות חסר כל משמעות מעשית. אין לקבל זאת. אין חיה כזאת. השר נושא במלוא האחריות כלפי החוק וכלפי הציבור ואין הוא יכול להסתתר מאחורי סגנו. אם תקרה קטסטרופה במערכת, השר הוא הנושא באחריות הישירה. אם תקום ועדת חקירה ממלכתית למשבר במערכת הבריאות, היא תטיל את מלוא האחריות על נתניהו, לא רק בשל אחריותו הכוללת כראש הממשלה, אלא בשל אחריותו הישירה כשר הבריאות. אגב, הייתה פעם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המשבר במערכת הבריאות בישראל. היא פעלה לפני כעשרים שנה. קראו לה ועדת נתניהו, על שם יושבת הראש שלה השופטת שושנה נתניהו, דודתו של שר הבריאות הנוכחי. אם תקום היום ועדת חקירה, ניתן יהיה לכנות אותה ועדת נתניהו השניה, כי היא לבטח תטיל את מירב האחריות על ראשו של נתניהו (אגב, איני ממליץ על הקמת ועדה כזאת, כי איני חסיד של ועדות חקירה משפטיות).

הפטנט המוזר של סגן שר עם סמכויות של שר, נובע מאופי הפוליטיקה החרדית. המפלגות החרדיות, שאינן ציוניות, אינן רוצות לקחת אחריות משפטית וציבורית על החלטות הממשלה הציונית, החילונית. הם אינם רוצים לשאת באחריות לפעילות מבצעית של צה"ל בשבת, לדוגמה ועוד כהנה וכהנה. לא תמיד זה היה ככה. בממשלת ישראל הראשונה כיהן הרב יצחק מאיר לוין, יו"ר "אגודת ישראל", כשר הסעד. לאחר מכן, במשך שנות דור סרבה אגו"י להצטרף לקואליציה. עם עליית בגין לשלטון ב-1977, התירה מועצת גדולי התורה, בראשות הרב ש"ך, לאגו"י להצטרף לקואליציה, אך לא לממשלה. נציגה הבכיר בכנסת, שלמה לורנץ, מונה לראשות ו' הכספים של הכנסת, ואחריו נשא בתפקיד התעשיין החרדי אברהם שפירא. למגינת לבם של הח"כים החרדים, שחשקו להצטרף לממשלה, בפרט לאחר הקמת ש"ס שמועצת חכמיה אישרה את הצטרפות נציגה לממשלה, הרבנים לא אישרו להם זאת. לאחר שנים רבות ולחצים פנימיים, התרצו הרבנים ואישרו מינוי סגני שרים חרדים, כדי לקבל סמכויות ולקדם את ענייני הציבור החרדי,  אך הם לא יישאו באחריות – לא באחריות ממשלתית כוללת ואף לא באחריות על תחום או משרד מסוים. וכך נמשך הכרסום, כאשר סגני שרים מטעם יהדות התורה מכהנים בתפקיד, אך אין מעליהם שר, או שראש הממשלה הוא השר הממונה.

זהו מצב בעייתי מאוד, כיוון שסמכויות השר הן כוח אדיר, ואם אין הוא נושא באחריות, זה לא בריא, זאת פגיעה בדמוקרטיה. אך בכל מקרה – האחראי הוא אחד, השר הממונה.

בכלל, תפקיד סגן שר הוא מיותר. בכל משרד ממשלתי פועל מנגנון ביצועי, פקידותי,  בראשות מנכ"ל המשרד. המערכת הזאת מבצעת את מדיניות הממשלה והשר בתחום שבאחריות המשרד. מעל המערכת הזאת, עומדת סמכות פוליטית נבחרת אחת – השר. אין כל צורך וכל מקום במשרה פוליטית נוספת – סגן שר. כל התפקיד הזה לא נועד אלא לצורך כיבודים פוליטיים, והרי לכך לעולם לא חסר כסף. אך ההמצאה של סגן שר עם סמכויות של שר, ושר שהוא קישוט, או חמור יותר – שר שהוא קישוט שהינו ראש הממשלה, היא שערורייתית, והגיע הזמן לשים לה קץ. רוצים החרדים סמכויות והשפעה, שיצטרפו לממשלה ויישאו באחריות.  

עם כל הכבוד לסגן השר ליצמן, הוא אינו שר הבריאות. שר הבריאות הוא בנימין נתניהו. הוא אחראי בפני הציבור למשבר הקשה במערכת הבריאות הישראלית. הוא אחראי, כשר האוצר לשעבר, לקיצוצים במערכת הבריאות שדרדרו אותה לעברי פי פחת. הוא אחראי כשר הבריאות לכך שההתדרדרות נמשכת. הוא, שר הבריאות, נושא באחריות להתמשכות סכסוך העבודה, ללא סוף.

במאמר מוסגר אבהיר, שאין בדבריי אלה כדי להקל בחומרת מעשיהם של המתמחים, המאיימים לנטוש באופן קולקטיבי את החולים. המעשה חמור, בלתי מוסרי ומנוגד לשבועת הרופאים. זהו אקט הנובע מהגישה המסוכנת לפיה המטרה מקדשת את כל האמצעים. זהו מעשה חסר אחריות.

אולם חוסר האחריות אינו רק של המתמחים, אלא של כל המעורבים. וחסר האחריות ביותר, הוא האיש הנושא במלוא האחריות – בנימין נתניהו.

* BSH