הבלוג של אורי הייטנר

שלכת / חוה אלברשטיין

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 14.11.11

אנו בעיצומו, אולי אפילו לקראת סופו של הסתיו. הסתיו, העונה הרומנטית הזו, הניב שירים רבים, בעברית ובכל השפות. שירים על הסתיו עצמו, שירים על "אחרי החגים" ושירים על השלכת. היום נאזין לאחד השירים על השלכת, שיר הנושא את השם "שלכת", שיר עצוב מאוד, שבכל שורה בו מורגש היגון הכבד שהוא נושא.

את השיר כתב אמנון בקר והלחין את ינון נאמן. את עיקר הפינה אקדיש לסיפורו של ינון נאמן. ינון היה בן וחבר קיבוץ משמר השרון, המוכר כקיבוץ בו גדל והתחנך אהוד ברק, שנולד 5 שנים אחריו. ינון היה אמן יוצר רב תחומי – סופר, משורר, מוסיקאי, זמר, שחקן, רקדן וכוריאוגרף, ולצד כל אלה עסק בחקלאות, במה שאז נקרא עדיין כוורן והיום נקרא דבוראי, כדי לחסוך את הצורך להדגיש "כוורן בכ"ף", להבדיל מקברן בקו"ף. שירו המוכר ביותר, קשור למקצועו החקלאי – "דבש" ("דבש ניגר / כמי נהר" וגו').הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, כל עתידו היה לפניו ולבטח היה מגיע רחוק ביצירתו האמנותית. אולם ב-1964 הוא נפטר ממחלת הסרטן, והוא בן 29 בלבד.

ינון היה מחובר מאוד למקורות ישראל, ומרבית לחניו היו לפסוקים מן התנ"ך ולשירים משירת ימי הביניים, שיריהם של יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול. פעילותו האמנותית התמקדה במידה רבה בקיבוצו, שם עיצב מחדש את דמותם של חגי ישראל, בשיר ובריקוד. מחוץ לקיבוצו, שיחק בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון הקאמרי, רקד בלהקות מחול, ושירים שהלחין למילים מן המקורות התחרו בפסטיבלי הזמר והפזמון של ראשית שנות ה-60.

לאחר מותו, נמצא בעזבונו הלחן של השיר אותו נשמע. אמנון בקר מקיבוץ יזרעאל – אף הוא אמן רב תחומי; מחזאי, משורר, סופר וצייר, כתב למנגינה זו את השיר הנוגה "שלכת". כמנהג משוררי ימי הביניים, שהיו אהובים כל כך על ינון נאמן, הוא כתב את השיר בצורת אכרוסטיקון – ראשי התיבות של המילה הראשונה בכל שורה, יוצרים את השם ינון נאמן. "יך אלם הרוח, שלכת בעלים. נומו ילדי שיריי" וכו', עד השורה האחרונה – "נשא רוח צלמוות מסביב". שמונה שורות, כשמונה אותיות שמו ושם משפחתו, וכל השיר עוסק באבדן, עם מותו ללא עת של ינון. "נומו ילדי שירי, כי אין יותר צלילים". ולפתע, כמו בשלכת, נותר עלה אחד שפתאום נשר, וזו המנגינה שהותיר אחריו ינון, ולה נכתבו המילים.

טובי הזמרות שרו את השיר, ובהן נורית גלרון ונתנאלה. אנחנו נשמע את הביצוע המקורי של חוה אלברשטיין, מתוך אלבומה הקלאסי, היפה והחשוב באלבומיה – "כמו צמח בר", שיצא לאחר מלחמת יום הכיפורים, ושווה להקדיש לו פעם תכנית שלמה.

יך אלם הרוח, שלכת בעלים.

נומו ילדי שיריי, כי אין יותר צלילים.

ושיר רק אחד נותר, שיר על עלה פתאום נשר,  

נורא, מה זה אלי, עליו נגזר?  

נוחי נפשי עלי, הסתיו חרש יבוא.  

אחרי נשור עלה, הנה נותר שירו.  

מי לך בשירים יקשיב, אם את קולי בבוא אביב נשא רוח צלמוות מסביב?