תגובה ל"'יש גבול' לנאמן: מועמדותו של סולברג לעליון פסולה", "הארץ" 14.11.11

מכתבה של תנועת "יש גבול" לשר המשפטים, השולל את לגיטימיות מועמדותו של השופט נועם סולברג לבית המשפט העליון, בשל עובדת מגוריו בגוש עציון, היא מעשה נואל ומכוער, של אנשים שהשנאה החולנית העבירה אותם על דעתם. בהמשך לניסיונות הנפסדים לחרם על מאות אלפי תושבי יו"ש; הניסיון המגונה לשבור את מטה לחמם של יריבים פוליטיים, יש במעשה של "יש גבול" ירידת מדרגה, לדיוטה נמוכה עוד יותר של שנאה – רדיפה אישית של שופט בישראל, בשל מקום מגוריו.

אם כך, מדוע אני מציע ל"יש גבול" צל"ש. בזכות העובדה שהם הסירו את המסכות ואמרו את האמת. מזה שבועות מתנהל כאן נשף מסכות, שבו הניסיון לסכל את מינויו של השופט מוצג כביכול בנימוקים "ענייניים", תוך הוצאת פסק דין שגוי פה או גזר דין שנוי במחלוקת שם, כדי לעוות התמונה ולהציג אותו באור שקרי. הרי אין שופט, שאם ננבור בכל פסיקותיו, לא נמצא בהם שגיאות, שהרי מדובר בבני אדם. זהו ניסיון ליצור לשופט דה-לגיטימציה מראש, שתעיב על תפקודו אם יבחר לתפקיד ותהפוך אותו בן חסות לברנג'ה העוינת.

יאמר לשבחם של אנשי "יש גבול", שהם הסירו את התחפושת והמסכה ואומרים לנו את האמת – מדובר ברדיפה פוליטית, מקארתיסטית, אנטי דמוקרטית, פוגעת בשלטון החוק ומחזירה אותנו לימים אפלים ולמשטרים חשוכים.

* "הארץ"