ב"הארץ" התפרסמה היום מודעה של הקרן החדשה לישראל ושל ארגון "שתיל" שכותרתה "אני מאמין בדמוקרטיה". במודעה, שורה של אמירות, בנוסח "אני מאמין שבדמוקרטיה ורק בדמוקרטיה..." ובהמשך אמירה המתארת את הדמוקרטיה מזוויות שונות. קראתי, ואני מסכים עם כל מילה. מלאכת מחשבת של ניסוח יפה את מהות הדמוקרטיה. אבל לא אחתום. למה? כי המגמה של היוזמים, היא להציג את הערכים הדמוקרטיים כמנוגדים למציאות הישראלית, וזהו שקר. אני מאמין בדמוקרטיה, ואני מאמין באמת. ולא אתן ידי לקמפיין שכולו שקר. יש בישראל ביטויים אנטי דמוקרטיים, אך אין איום על הדמוקרטיה. ביטויים אנטי דמוקרטיים קיימים משני הצדדים של המתרס. גם מהצד שאותו מייצגים יוזמי המניפסט. למשל - הסרבנות בצה"ל, החרם על מוצרי ההתנחלויות, חרם האמנים על מופעים בהתנחלויות, מסע הרדיפה המקארתיסטי נגד שופט בישראל בשל מגוריו בגוש עציון. איני יכול שלא להיזכר בדברי ינאי המלך לשלומציון המלכה ערב מותו: אל תתייראי מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
