חוק גרוניס אינו חוק ראוי, וזאת מן הסיבות הבאות: א. זהו חוק פרסונלי, לא נובע מחשיבה לגופו של עניין - מה הזמן הרצוי כמינימום לתפקיד הנשיא, אלא מצורך אד-הוק לתמוך בפלוני או להתנגד לאלמונית. אף שההיסטוריה הפוליטית של ישראל ידעה חוקים פרסונליים לא מעטים, זו שיטה גרועה ואין לה מקום. חוק שיש לו נגיעה פרסונלית, צריך להכנס לתוקף רק אחרי האדם המדובר, ולו כדי למנוע מראית עין של חוק פרסונלי. ב. כיוון שהוא משנ...ה את כללי המשחק באמצע המשחק. על פי הכללים הנהוגים היום, השופטת נאור אמורה להבחר לתפקיד, ואי אפשר חודשיים קודם לשנות את הכללים כדי למנוע את בחירתה או כדי לקדם את בחירתו. ג. כיוון שהחוק הקובע תקופת מינימום של שלוש שנים בתפקיד נחקק רק לפני כשלוש שנים, ולא קרה מאז שום דבר המחייב בחינתו מחדש. ד. כיוון שיש היגיון בקביעת תקופת מינימום, ושלוש שנים היא תקופה בהחלט סבירה (למרות שאחד הנשיאים הדגולים בתולדות בית המשפט, משה לנדוי, כיהן שנתיים).
עם זאת, יש לי הערכה רבה לשופט גרוניס ואני תומך בהשקפת עולמו השוללת את האקטיביזם. כמו כן, יש להוקיע את ההסתה נגדו. דוגמה להסתה: סילבי קשת כתבה שקצב הגיש בקשה למשפט חוזר, כדי שהמשפט יהיה בעידן גרוניס. ברור למה היא יותר מרומזת: קצב הוא איש ימין (למרות שכמוה הוא מכנה את ישראל איראן), גרוניס הוא איש ימין (ספק רב. מי אמר?) איש ימין לא יתעניין בצדק ובדין ומה אכפת לו אם נאנסו כמה נשים? הרי הוא "ימני". הוא לבטח יזכה את קצב, בניגוד לראיות. איזו הסתה דוחה ומכוערת.
כדאי להזכיר ליוזמי החוק ותומכיו, שבטוחים שהמטרה מקדשת האמצעים, ששבירת כללי המשחק היא חרב פיפיות. במשחק הפוליטי, מי שהיום נמצא למעלה עלול למצוא את עצמו מחר למטה, ובאין כללי משחק, מחר יריביו ינצלו קוניוקטורות כדי לקדם את סדר יומם הפוליטי. ללא כללי משחק מוסכמים, אי אפשר לנהל מדינה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
