‏13.12.2011

‏יז בכסלו תשע"ב

מבזק "יובלים" מס' 22

חנוכה

חג האורים בברעם – האירוע המרכזי של "יובלים" לחנוכה יערך במוזיאון בר-דוד בקיבוץ ברעם, כחלק מהמגמה שלנו לקיים את מרבית אירועי החגים מחוץ למכללה, בקהילות הגליל עצמן, וכהמשך לשיתוף הפעולה המבורך שלנו עם המוזיאון. האירוע יחל בפתיחה חגיגית של תערוכת סביבונים שתוצג במוזיאון בימי החג. התערוכה היא של אספן הסביבונים דורון לוינסון, שמאז ילדותו בונה אוסף של מאות סביבונים מכל העולם – מכסף, מעץ, מפלסטיק, יציקות שונות. קרוב למאתיים סביבונים מן האוסף שלו יוצגו בתערוכה. נדליק נר שני של חנוכה ונשיר שירי חנוכה ושירים ישראליים אחרים עם חבורת הזמר "הישראלים" בניהולה המוסיקלי של אירית ישראלי. אני אנחה לימוד בנושא: מי זה "צר המנבח"? הפיוט "מעוז צור" ככתב חידה. במקביל ללימוד, תהיה לילדים הפעלה עם סביבונים. האירוע יתקיים ביום ד' כה בכסלו, ערב נר שני של חנוכה, 21.12.11 ב-17:30.

בית הספר יצחק הנשיא – בבית הספר יצחק הנשיא יערך אירוע לתלמידים והורים לקראת חנוכה. על פי הזמנת בית הספר, מרכז "יובלים" ייטול חלק באירוע. איימי קליין תנחה לימוד של ההורים, בנושא: אור וצדק.

קול באישה - ראשי חודשים לנשים –במסגרת פעילות בית המדרש "ניגון נשים", פועלת תכנית ראשי החודשים, המשותפת ל"יובלים", "הלל" ונעמ"ת ק"ש. מנחות את התכנית אורית רוזנבליט מ"יובלים" וז'קלין ישעיה מ"הלל". 

בערב נר שני של חנוכה21.12.11 תיערך חגיגת חנוכה – חגיגה של אור: בכל אדם יש נר. האירוע יתקיים ב-18:00 בנעמ"ת ק"ש.

מפגש ראש חודש של כסלו הוקדש לנושא "בזכות החשיכה" – היחס לנשים בתרבות היהודית. המשתתפות פגשו דמויות של נשים שמעזות במקורות היהודיים ובררו אם לנשים יש מקום, תפקיד ואתגרים בתרבות היהודית.

תכנית "מעגלים" – מפגש חנוכה של תכנית "מעגלים" יוקדש ללימוד לעומק של הפיוט "מעוז צור", בהנחיית עופר גביש מקיבוץ יפתח.

המפגשים הקודמים של "מעגלים": המפגש השלישי ארח את הרב דובי חיון, משורר ורב הקהילה המסורתית "מוריה" ובית המדרש "מדרשת הכרמל", שהרצה על הנושא: "כוח דהיתרא עדיף" – השתקפות מדיניות ההכלה החברתית בפסיקת רבני צפון אפריקה והמזרח התיכון בהתמודדות עם המודרנה. הרב חיון הציג את הגישה המתונה, המכילה והמקבלת שאפיינה את פסיקות רבני המזרח בהתמודדותם עם המודרנה במאות ה-19 וה-20 (תוך הקפדה על רוח ההלכה), כמבטאות את רוחה המקורית של היהדות, להבדיל מן הגישה האורתודוכסית המחמירה ביהדות אשכנז, אותה הגדיר כ"רפורמה ביהדות". בחלקו השני של המפגש, כל משתתף הציג חפץ המבטא את זהותו היהודית וסיפר עליו ועל מה שהוא מסמל בעבורו. המפגש הרביעי הוקדש לנושא "תיקון עולם"; לימוד מרתק בהנחיית ד"ר אריאל פיקאר ממכון הרטמן. החלק השני של המפגש הוקדש לשיחה ודיון על הנושא.

קהילת יובלים – במפגש קהילת "יובלים" שיתקיים לקראת חנוכה, נארח את הרב אביה רוזן מחספין, ראש מדרשת הבנות בעין הנצי"ב (מעין ישיבת שילוב של הקיבוץ הדתי, לבנות המתגייסות לשירות צבאי מלא), שירצה וינחה לימוד על הנושא: חנוכה, חג המולד וחגי האש של עמים אחרים.

הנושא השנתי של קהילת "יובלים" הוא מנהיגות. במפגש הראשון עופר גביש הנחה לימוד מזמר על הנושא: "נלך אחריו עם תרמיל ומקל" – המנהיגות במקורות ישראל, כפי שהם משתקפים בזמר העברי. במפגש השני ניצה בן שלמה מקיבוץ עמיעד הנחתה לימוד על שאול המלך בראי השירה העברית.

ביחד – המפגש החודשי של בית מדרש "ביחד" בגולן, בהובלת מרכז חגים של הגולן – בית מדרש משותף לחילונים ודתיים, המונחה בידי צמדי מנחים – דתי וחילוני, נערך בקפה "יעלי" בכפר האמנים באניעם והוקדש, לקראת חנוכה, לנושא: "התייוונות ומתייוונים אז – ועתה?" שמוליק שוורץ מחספין, הרכז הפדגוגי של המכינה הקדם צבאי במיצר ואני הנחינו את המפגש. המפגש הוקדש לזכרו של אסף רז ז"ל, רכז נוער במתנ"ס הגולן שנהרג בתאונה.

לימוד גליל – כמידי שנה, גם השנה יתקיים בחנוכה כנס בן יומיים של "לימוד גליל", יומיים עמוסי כל טוב של לימוד יהדות ברוח פלורליסטית, עם מרצים ומנחים מכל רחבי הארץ. גם השנה, מרכז "יובלים" ייוצג בלימוד, שיתקיים ב-21-22.12.11 בכפר הנופש של ראש הנקרה. אני ארצה על הנושא: "מעט מן האור" – על משמעותו של האור במקורות ישראל, מ"ויהי אור" עד "אנו נושאים לפידים". כמו כן אשתתף ברב שיח בהשתתפות אחדים מן המרצים, שכותרתו: "עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה". הרב שיח יעסוק בסוגיות של חורבן וגאולה, כבוד וחרפה, על פי נבואת ישעיהו ובהקשר אקטואלי.

          עשרה בטבת

האם הדמוקרטיה במצור? - ערב עשרה בטבת יתקיים באודיטוריום "זרנגין" אירוע בהובלת "הלל" ובהשתתפות "יובלים" ואגודת הסטודנטים, שיוקדש לנושא: "הדמוקרטיה הישראלית במצור – איום אמתי או בהלת שווא"? האירוע יתקיים ביום ד' 4.1. במבזק הבא ובמודעות נביא פרטים נוספים על תכני האירוע ומשתתפי הרב שיח.

מפגשי הידברות – אחד משני מוקדי השיח שקיימנו בליל תשעה באב היה במוזיאון בר-דוד, בהשתתפות חברי קיבוצים מברעם וקיבוצי ההר וקבוצת צעירים דתיים מקריית שמונה. בעקבות המפגש, שהיה טעון למדי ועלו בו סוגיות מורכבות, עלה משני הצדדים רצון בהמשכיות. במוצאי עשרה בטבת 5.1 נפתח סדרה של מפגשי הידברות בין הקבוצות, בהנחיית לב גרינברג מארגון "שתיל". המפגשים יתקיימו במוזיאון בר–דוד.

גרעין איילים – ארגון "איילים" מקים גרעיני סטודנטים בגליל ובנגב, היושבים בתוך ערים, עורכים פעילות חברתית קהילתית נפלאה במקומות שבהם הם יושבים, בעיקר במוקדי מצוקה ומיועדים להתיישבות בגליל ובנגב. מופת של ציונות במאה ה-21. בקריית שמונה פועל גרעין של "איילים" ומבצע פעילות נפלאה. בוגרי הגרעין מתיישבים במלכיה. מרכז "יובלים" מסייע בדרכים שונות לגרעין. החל בחודש זה יחל לפעול בית מדרש לחברי הגרעין, בהפעלה והנחיה עצמית של אחד מחבריו, בליווי והנחיה של "יובלים". אחת לחודש תתקיים הפעילות הזאת, והמפגש הראשון, של דצמבר, בהנחיית נועם, מרכז בית המדרש, יעסוק בחנוכה. בכל מפגש של בית המדרש תהיה הרצאה ואחריה לימוד בית מדרשי. אנו נספק את המרצים, כולם בהתנדבות. כמו כן אנו מסייעים לגרעין בקבלות השבת. גל, מנהלת הגרעין, חברה בתכנית "מעגלים". זו השנה השניה שמנהלת הגרעין משתתפת בתכנית, ובמהלך השנה אנו יוזמים שיתופי פעולה בין התכנית לבין הגרעין.

כנס שדרות לחברה – כנס שדרות לחברה הוא הכנס החשוב ביותר בישראל בתחומי החברה והכלכלה. הוא מתקיים מזה 9 שנים במכללת ספיר, ומעלה את הסוגיות והמצוקות החברתיות על סדר היום הציבורי (במיוחד בשנים שבהם הנושאים הללו היו בשולי סדר היום). מידי שנה מוקדשים מספר נושאים לחינוך. השנה, הוקדש מושב בכנס לנושא: לימודי התנ"ך במערכת החינוך הישראלית. לבקשתו של אלוף (מיל') עוזי דיין, נשיא הכנס, מרכז "יובלים" ארגן והוביל את המושב.

הקמנו צוות של מורים לתנ"ך שהקדיש שעות רבות מזמנו בהתנדבות לכתיבת נייר עמדה שיהווה בסיס לדיון. הרכב הצוות: ד"ר אלי ברוך (ברעם), לאה הורביץ (דן), מאירה הכהן (עמיר), לאון גרשוביץ' (שלומי) ואני.

למושב הוקצתה מסגרת הזמן הארוכה ביותר בכנס – שעתיים וחצי. אולם בשל ההשתתפות הערה של הקהל, הזמן לא הספיק ובאישור נשיא הכנס הארכנו אותו. עשרות אנשים נטלו חלק במושב, רובם צעירים, חניכי מכינות קדם צבאיות, שהעדיפו את המושב הזה על מושב מקביל ומעניין של המכינות עצמן. הם נטלו חלק ער ופעיל בדיון.

פתחתי את המושב בהצגת נייר העמדה (המצורף כנספח למבזק זה). לאחר מכן נערך רב שיח מרתק בהנחייתי, בהרכב: הסופרת  יוכי ברנדס, פרופ' יאירה אמית – מרצה לתנ"ך, ד"ר צביקה צמרת – עד לאחרונה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, רוני פלמר – מפמ"רית מקצוע התנ"ך במשרד החינוך, לילי קוקיה – מורה ותיקה וכותבת תכניות לימודים ועוזי דיין. באופן כללי כולם דיברו ברוח הנייר שלנו. יש מי שתקפו באופן חריף את משרד החינוך ואופן לימודי התנ"ך - יוכי ברנדס ופרופ' אמית ויש מי שהתמקדו יותר בפן הפוזציטיבי – מה נכון לעשות. אבל הייתה הסכמה כללית, שהמצב הנוכחי משברי, והכיוונים עליהם הצבענו הם הדרך הנכונה ליציאה מן המשבר. רוני פלמר אמרה בדיון, שנייר העמדה שלנו, שנשלח לה מראש, יהיה לה לעזר בתכניותיה.

תודה לחברי צוות ההיגוי על התנדבותם ותרומתם הרבה. אם תרמנו ולו במעט למטרה החשובה של העצמת לימודי התנ"ך בישראל – בכך יהיה שכרנו.

שיח בראש צעיר – המפגש השני של תכנית "שיח בראש צעיר" הוקדש לנושא: גבול הציות לחוק. בתכנית "שיח בראש צעיר" משתתפים למעלה ממאתיים חניכי מכינות קדם צבאיות חילוניות ודתיות, תלמידים מישיבת ההסדר בקריית שמונה ובנות שירות לאומי, הנפגשים לאורך השנה לשבעה מפגשים על סוגיות מרכזיות בחברה הישראלית.

לאחר דברי פתיחה קצרים שלי, בהם אמרתי שהסלחנות שלנו כלפי הפרת חוק ועבריינות פוליטית, היא הגורם לאירוע החמור שקרה הלילה בשומרון, איימי קליין מ"מ רכזת צעירים נשאה הרצאה על הציות ואי הציות ביהדות, מאדם וחוה ועד ימינו. איימי הזכירה בדבריה מקרים של אפליה, הדרת נשים, מניעת קבלת ילדים יוצאי אתיופיה למערכות חינוך, כאירועים הנוגדים את החוק ואת המוסר. לאחר מכן נערכו חוגי דיון רחבים, בעקבותיהם חברותות מצומצמות ולסיום – מליאת סיכום, ובכולם דנו בנושא.

הקהילה במעגל השנה – בשנה שעברה נערך במתנ"ס מבואות חרמון קורס לפעילי תרבות ביישובים בנושא הקהילה במעגל השנה. הקורס הוכתר כהצלחה גדולה ולבקשת משתתפיו, אנו עורכים תכנית המשך. בניגוד לתכנית האינטנסיבית של שלב א' – תשעה מפגשים שבועיים רצופים, שלב ב' הרבה יותר רגוע – מפגש חודשי. את המפגשים ננחה, לסירוגין, איילת שמש ממרום גולן, בוג'ה ממכון "שיטים", יעקב מעוז מן החברה למתנ"סים ואני. את המפגש הראשון תנחה איילת שמש. הנושא: להיות פעיל תרבות ביישוב. התכנית משותפת למתנ"ס מבואות חרמון ול"יובלים".

רבותיי, ההיסטוריה חורֶזֶת – המפגש השני של התכנית, העוסקת בזמר העברי כמשקף היסטורי של קורות העם היהודי, אירח את הפזמונאי יורם טהרלב, שהרצה על: אין כבר דרך חזרה. גיבורים מהמקורות ומהעת החדשה בשיריו. יורם טהרלב שבה את הקהל בקסמו האישי, בסיפוריו המרתקים, בחוש ההומור שלו והדהים בזיכרונו הפנומנאלי והיכולת לדקלם על פה ללא גמגום או שגיאה מקאמות ארוכות ואת כל שיריו. עופר גביש, רכז התכנית, הנחה, ראיין את יורם והוביל שירה משיריו של טהרלב בליווי גיטרה ובליווי בהתנדבות של הקלידנית תכלת דולינסקי מיסוד המעלה. את השירים הובילו סולניות וסולנים מן האזור. השתתפו כמאה אנשים.

המפגש השלישי הוא הטיול המזמר "עורי צפון" – טיול לאתרים בגליל העליון המוזכרים בתנ"ך ונכתבו עליהם שירים, בהדרכת אברמל'ה לנדסמן (איילת השחר) ועופר גביש. הטיול יתקיים ביום א' 18.12.11 ב-10:00-15:00. השתתפות בטיול מחייבת הרשמה מראש.

המפגש הרביעי יארח את ההיסטוריון מוקי צור מעין גב, לשעבר מזכיר התנועה הקיבוצית, שירצה על הנושא: קרועים אנו - אנשי העליה השניה והשלישית ולבטיהם בין מסורת ישראל ל"דת העבודה". האירוע יתקיים ביום א' 1.1.12 ב-18:00 באודיטריום זרנגין בקמפוס המזרחי של מכללת תל-חי.

מדרש מאיר אריאל – נערכו שני המפגשים הראשונים של תכנית "מודה אני", מדרש מאיר אריאל, בהנחיית יותם זיו. התכנית מרתקת והמשתתפים בה נהנים מאוד. נותרו עוד שני מפגשים, וגם מי שהפסידו את שני המפגשים הראשונים יכולים להצטרף ולהשתלב במפגשים הבאים. המפגשים נערכים בימי ב' בשני מוקדים: ב-18:00 בספריית מעיין ברוך לציבור הרחב, ולסטודנטים – במסעדת הודול'ה ב-20:30. המפגשים הבאים יתקיים ב-19.12 וב-9.1.

"פתח לנו שער" – התכנית המשותפת ליד בן צבי ולמרכז "יובלים" עוסקת השנה בנושא "עם לבדד ישכון?" – ארץ ישראל ועם ישראל בין תרבויות המזרח הקדום, מן התקופה הפרה היסטורית ועד שלהי תקופת המקרא. ההרצאה השניה במסגרת התכנית הייתה של ד"ר אורי גבאי, מן החוג לארכיאולוגיה ולימודי המזרח הקדום באוניברסיטה העברית, על הנושא: "עיניים להם ולא יראו"? מיתוס ופולחן במסופוטמיה העתיקה. ההרצאה השלישית הייתה שוב של הארכיאולוג ד"ר גונן שרון ממכללת תל-חי, שהרצה גם במפגש הראשון, והפעם על הנושא: המהפכה הניאוליתית: מציידים ולקטים לחקלאים ורועים. המפגש הרביעי התחלק לשתי הרצאות, שתיהן של שירלי בן-דור אבין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת ת"א: א. קווי יסוד בהיסטוריה של מצרים העתיקה. ב. דת ופולחן במצרים הקדומה. המפגש החמישי ארח את ד"ר יונתן בן דב, מן החוג למקרא באוניברסיטת חיפה, שהרצה על הנושא: לוחות השנה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה בתרבויות המזרח הקדום וכיצד נקלטו במקרא ובתרבות היהודית. המפגש השישי יתקיים ביום ג' 27.12. הארכיאולוג ד"ר ראובן ישורון מאוניברסיטת חיפה על התרבות הנטופית בא"י: תחילת התיישבות קבע.

נאמני "יובלים" – מרכז "יובלים" סובל ממצוקת כו"א חמורה. הצוות מקצועי ומיומן מאוד, אך מתקשה לעמוד בעומס המשימות והעול על כתפי כל אחד מחברי הצוות גדול מאוד.

עופר גביש וחביבה גרדי לקחו על עצמם, בהתנדבות, לבנות קבוצת מתנדבים שיהיו לנו לעזר – נאמני "יובלים". שלחנו מיילים לתפוצה רחבה מאוד של אנשים, ובו הצענו אפשרויות לפעולה התנדבותית וביקשנו מהמעוניינים להתנדב, לסמן את שמם בפעילויות שונות: תליית מודעות ביישובים, שיווק הפעילות ברשימות הדואל ביישובים, מכירת כרטיסים, עזרה לרכזי פעילות, הקלדה ומשימות שונות. כבר ביום הראשון קיבלנו 11 תגובות של מתנדבים ואני מודה להם על כך מאוד.

תודה לרחל אשכנזי שהתנדבה למכירת כרטיסים באירועי "רבותיי, ההיסטוריה חורזת".

צוות "יובלים" – את ישיבת הצוות האחרונה פתחנו בלימוד השיר "שיר ליל שבת" ("התבואי אליי הלילה") של יהודה עמיחי. מעניין היה לראות את מגוון הניתוחים השונים שנתנו חברי הצוות לשיר, מה שמעיד על גדולתו. לאחר מכן נערך דיון, בהשתתפות עופר גביש, על תכנית "רבותיי ההיסטוריה חורזת". הישיבה שלפניה נפתחה בלימוד על דמותו של עשו במדרשי חז"ל, לקראת פרשת "תולדות". לאחר מכן השלמנו את בניית תכנית המטרות והיעדים של "יובלים", שיעלה בקרוב לדיון בהנהלה.

שיווק – עם חזרתה של קרן קהת, רכזת הצעירים, מחופשת הלידה (בתחילת ינואר), היא תהיה גם רכזת שפי"ץ (שיווק, פרסום, יחסי ציבור) של "יובלים". בין השאר, אנו נקים אתר אינטרנט חדש וחדשני בליווי בהתנדבות (כמיזם של תרומה לחברה הישראלית) של חברת 022.

קרן תהיה אחראית על האתר, על דף הפייסבוק (עליו היא אחראית גם היום) ועל הפרסום והשיווק. בהצלחה! תודה לחני יעקבזון שהובילה את הפרסום והשיווק עד כה!

מדידה והערכה – במהלך השנה האחרונה נערכה פעולת מדידה והערכה של מרכז "יובלים", בידי חברת "מהות". החברה הגישה לנו את הדו"ח, ונערך עליו דיון ראשוני בהשתתפות המעריכות – קרן קופיעק ושירי קפיניוק, מוטי כהן – יו"ר "יובלים" ואני. בשבועות הקרובים יערכו דיונים על הסיכום בצוות "יובלים" (בהשתתפות נציגות "מהות") ובהנהלת "יובלים".

נספח מיוחד למבזק

נייר עמדה של מרכז "יובלים" – לימודי התנ"ך במערכת החינוך הישראלית

כנס שדרות לחברה 2011

התנ"ך הוא ספר התשתית של הזהות היהודית ושל התרבות האוניברסלית. התנ"ך הוא התשתית הרעיונית של הציונות. התנ"ך הוא הקרקע הרעיונית עליה הוקמה מדינת ישראל. התנ"ך הוא התרומה הגדולה של העם היהודי לאנושות. בפסוק הפותח של מגילת העצמאות נכתב: "בארץ ישראל קם העם היהודי, שם עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".

לימודי התנ"ך היוו נדבך מרכזי בחינוך בתקופת היישוב ובראשית תקופת המדינה. במשך השנים חל פיחות במעמדו המרכזי ונשחקה מרכזיותו. היום, לימודי התנ"ך איבדו את מרכזיותם, התנ"ך אינו אהוב על רבים מן התלמידים, והם אינם בקיאים בו.

מטרתנו היא להחזיר את התנ"ך למקומו המרכזי במערכת החינוך, וכתוצאה מכך – בתרבות הישראלית.

אנו מודעים לכך שבמשרד החינוך קיימת מודעות לבעיות ונערכת חשיבה מעמיקה על הדרכים להתמודד עמן. סביר להניח שלפחות חלק מן הרעיונות שאנו מעלים בנייר עמדה זה, נדונים במקביל גם בפורומים אחרים ובעיקר במשרד החינוך ואף מופיעים באתר של מפמ"ר תנ"ך. אנו רואים בעבודתנו תרומה נוספת וחיונית למאמץ זה.

בנייר העמדה אנו מתמודדים עם ארבע סוגיות: דמות המורה לתנ"ך והכשרתו, לשון התנ"ך, דרכי ההוראה ושעות הלימוד.

הערה – נייר העמדה עוסק במקומו של התנ"ך במערכת החינוך הממלכתית (החילונית).

א. דמות המורה לתנ"ך והכשרתו

שינוי המצב, מחייב העצמת דמותו של המורה לתנ"ך. לשם כך, יש מקום לשינוי בהכשרת המורים לתנ"ך.

על המורים לתנ"ך ללמד מתוך תחושת חזון ושליחות, עליהם לאהוב את התנ"ך ולהבין את המשמעות העמוקה של לימוד התנ"ך, שאינו "עוד מקצוע". מורים שזו תחושתם, וישנם לא מעטים כאלה במערכת, מצליחים בתפקידם ועומדים היטב באתגרי המקצוע. יש להקנות למורה את תחושת הייעוד והשליחות בהכשרתו כמורה לתנ"ך, כתחום לימוד בפני עצמו בהכשרה. יש ללבן עם המורה את מקומו של התנ"ך במישור הפרטי, הלאומי והכלל אנושי - בעבר, בהווה ובעתיד.

במרבית בתי הספר היסודיים אין מורים ייעודים לתנ"ך - את התנ"ך מלמדים המורים הכלליים, ואין רכזי מקצוע. במקומות בהם יש רכזים ומורים ייעודיים, התוצאות טובות, וראויות לשמש דוגמה לכלל המערכת. על סמך הניסיון המוצלח, אנו מציעים להכשיר מורים מקצועיים לתנ"ך ורכזי מקצוע התנ"ך כבר בבתי הספר היסודיים.

בכל שנות הלימודים במכללות למורים, מקבלים המורים רק שש שעות לכל לימודי היהדות, כולל התנ"ך. יש צורך בתכנית הכשרה הרבה יותר רחבה ומעמיקה, בהיקף שעות גדול יותר בתחום התנ"ך לכלל המורים, אך בראש ובראשונה, יש להכשיר מורים מקצועיים לתנ"ך.

בהכשרה למורים יש לשים דגש חזק על האופן בו תופס המורה את התנ"ך ומשמעותו. על המורה להבין, שאין הוא מלמד עוד ספר חשוב, אלא את תשתית התרבות הלאומית והאוניברסלית, ולהפנים את שליחותו כמורה, להשפיע על עיצוב זהותם היהודית והאנושית של התלמידים.

קיים פער משמעותי בין אופי לימוד התנ"ך באקדמיה, המבוסס על מחקר מדעי וביקורת המקרא, לבין אופי לימוד התנ"ך הראוי בבית הספר. על מנת שלימודי התנ"ך באקדמיה יהיו רלוונטיים יותר למורה המלמד בבית הספר ולתוכן שעליו ללמד, יש לעבות את הכשרת המורים לתנ"ך באקדמיה, בקורסים ייעודיים של הוראת תנ"ך. בקורסים אלה, לצד הדידקטיקה של לימוד התנ"ך, יש לעסוק במשמעות לימוד התנ"ך. יש להפגיש בקורסים אלה אנשי שדה, מחוץ לאקדמיה. באמצעות הקורסים הללו, ניתן יהיה לגשר על הפער הזה; להכשיר את בוגר האקדמיה ללמד את התנ"ך באופן המתאים לחינוך בבית הספר, להבין מה מהחומר האקדמי שלמד, רלוונטי גם לשיעורים בכיתה ולדעת כיצד להנגיש את התנ"ך לתלמיד.

בנוסף להכשרת המורים, יש להרחיב ולהעצים את מערך ההדרכה לתנ"ך, בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים. מערך ההדרכה נותן מענה למורים שכבר מתנסים בעבודת ההוראה, בהתמודדות עם  הקשיים והבעיות עמם הם מתמודדים. העצמתו תשפר את המענה למורים, תגיע למורים רבים יותר ותחזק את מערך לימודי התנ"ך.

ב. לשון התנ"ך

אחת המכשלות הקשות בלימוד התנ"ך, היא הפער בין שפת הדיבור ללשון התנ"ך. מושגים ודימויים עבריים קדומים הולכים ונשכחים. מטבעות הלשון נעדרות מן השיח הישראלי, כולל שיח המורים והתלמידים. שפה הדיבור אינה עשירה דיה. רבים מן התלמידים מתמודדים עם קשיים בקריאת טקסטים עבריים בכלל, ובקריאת התנ"ך בפרט. הקריאה העצמית בטקסט וההבנה הבסיסית שלו –קשים ורחוקים ללומד העכשווי. בנוסף לכך, תרבות של התמודדות עם אתגרים, לוקה בחסר.

האתגר הוא הנחלת לשון התנ"ך לתלמידים. ההתמודדות המרכזית עם האתגר היא ביסוס הקריאה העצמית של התלמיד. יש לתרגל בשיעור קריאה וקריאה בקול של הטקסט המקראי.

יש לשנן על פה שני טקסטים מכוננים מידי שנה. יש ללמוד את טעמי המקרא. יש לבחון את התלמידים בקריאה רהוטה בטקסט המקראי, בבחינת הבגרות בתנ"ך.

יש ליצור זיקה בין הוראת התנ"ך והוראת הלשון. בשיעורי האוריינות והחינוך הלשוני בביה"ס היסודי ובתיכון, יש לכלול את קריאת התנ"ך, שפת התנ"ך ומטבעות הלשון התנ"כיות. יש לשים דגש על לימוד הניקוד, החיוני לקריאה רהוטה בתנ"ך.

אנו שוללים פתרונות של "תרגום התנ"ך לישראלית" (דוגמת תנ"ך רם). יש בפתרונות אלה ויתור על הקניית שפת התנ"ך, ויתור על ההתמודדות עם אתגר הקריאה בתנ"ך ופגיעה ביכולת להבין את התנ"ך לעומקו. כל תרגום הוא פרשנות, וקריאת התנ"ך דרך מסננת ה"תרגום" הופכת פרשנות אחת לתחליף של הטקסט המקורי, ובכך מעוותת אותו.

ג. דרכי הוראה

התנ"ך הוא ספר חיים לאדם הדתי ולאדם החילוני ומורי התנ"ך צריכים למצוא את הדרך המשלבת בין הלימוד המסורתי והלימוד הביקורתי – כששניהם פוסעים בשביל שבו התנ"ך אינו ספר עקר, אלא ספר העוסק ומתקשר לעולמו של הלומד, ומתחבר לנושאים עכשוויים ורלבנטיים.

לימוד התנ"ך פותח בפני התלמיד תחומים רבים ומגוונים:

-          מפגש עם תרבותו הלאומית ועם השקפות עולם הנוגעות לתרבות האוניברסלית.

-          התמודדות עם אוריינות גבוהה תוך העשרת השפה.

-          הפעלת מיומנויות חשיבה גבוהות.

-          מפגש ולימוד של הפרשנות המסורתית והביקורתית.

-          עיסוק בשאלות פילוסופיות ואנושיות.

על מנת להפוך את התנ"ך לספר חיים משמעותי בעבור הילד, יש לחבר את הלימוד לנושאים אקטואליים – במדינה ובכיתה ולנושאים המעסיקים את הילד ואת בני גילו. באמצעות לימוד משמעותי של התנ"ך, ניתן להפגיש את התלמיד עם התרבות הלאומית והאוניברסלית. לימוד משמעותי של התנ"ך יחבר את הילד לעולמו האישי, המשפחתי, הקהילתי והלאומי, במעגלי הזהות השונים שלו. לימוד משמעותי יחבר את התלמיד למורשת אבותיו ולזהותו היהודית.

יש לחבר את הטקסט הספציפי הנלמד, להקשר הכללי ולידע הכללי של התלמיד בתנ"ך.

יש לשים דגש על האנושיות של דמויות התנ"ך; על העובדה שגיבורי התנ"ך אינם מוצגים כעל אנושיים, כבני אלים, אלא כבני אדם על חולשותיהם, חטאיהם והתמודדותם עם בעיות אנושיות הנוגעות לכולנו.

יש לשלב בין לימוד הפרשנות המסורתית ללימוד הפרשנות הביקורתית, בהתאם לגיל התלמידים. המסורת והביקורת אחוזות זו בזו. אמנם למסורת ישנן הנחות יסוד המעניקות לספרי המקרא מימד של קדושה ולעומתה הביקורת מעוררת שוב ושוב את שאלות היסוד כדי לענות עליהן על פי הממצאים החדשים. אך הן שזורות זו בזו, לעתים תוך כדי עימות ולעתים תוך השלמה. דומה שלא יכול היה להיות קיום עצמאי לכל אחת מהן ללא קשר לזולתה. המסורת נזקקה לביקורת כדי שלא תקפא על שמריה ולא תימצא מחוץ להתפתחות המודרנית ואילו הביקורת לא יכלה לצמוח ללא המסורת, עליה נבנתה וכנגדה טענה. מלכתחילה נוצר ביניהן יחס דיאלקטי.

המלצתנו:

-          בבית-הספר היסודי – לימוד הסיפור בעזרת פרשנות מודרנית ופרשנות מסורתית (המתווכת בידי המורה).

-          בחט"ב – מפגש התחלתי וראשוני עם ביקורת המקרא ועם פרשנות מסורתית במקורה (אבל עם תווך של המורה).

-          בחט"ע– לימוד ביקורת המקרא ופרשנות מסורתית.

אנו ממליצים לשתף את ההורים באופן פעיל בנושאי הלימוד ובמסיבות הסיכום של לימוד הספרים וליזום טיולים וסיורים להכרת האתרים שבהם התרחשו הסיפורים והמאורעות המתוארים בספרי התנ"ך.

אנו ממליצים להתאים את בחינות הבגרות לרעיונות שלעיל. הבחינות הנוכחיות אינן דורשות היכרות ובקיאות בתנ"ך. נהפוך הוא, יש היום הבטחה שלא תהיינה שאלות שאינן מופיעות בטקסט. אנו ממליצים לשנות זאת כדי ללמד לבקיאות בתנ"ך. יש צורך להגדיר מהו הידע הכללי הנדרש מן התלמיד ולבחון אותו עליו. יש לבחון את התלמיד בקריאה בתנ"ך.אנו ממליצים להכליל בבחינות שאלות עמדה (חיבור קצר) שתאפשרנה לתלמידים להביע את ידיעותיהם, עמדותיהם ורגשותיהם ביחס לנושא מסוים הקשור ללימוד התנ"ך ולתכניו.

אנו ממליצים להתאים את תכניות הכשרת המורים לדרכי ההוראה הללו.

ד. שעות הלימוד

שעות לימוד התנ"ך מועטות מידי, עובדה המבטאת סדר יום שגוי. מ"והגית בו יומם ולילה" ירדנו לשעתיים שבועיות. אנו ממליצים להעלות את מספר שעות לימוד התנ"ך בכל שנה לשלוש-ארבע בשבוע לכל הפחות.

****

נייר עמדה זה מבטא את אמונתנו בחשיבותו ובמרכזיותו של התנ"ך לגיבוש הזהות והתרבות היהודית והאנושית של החברה הישראלית, ואת חשיבות לימוד התנ"ך לחינוכם של הילדים. יש מקום להעמקת תכני החינוך היהודי וההומאניסטי על מרכיביהם השונים. אנו רואים בתנ"ך את הליבה והמסד של החינוך לערכים היהודיים והאנושיים. אנו חשים שלימודי התנ"ך הם היום בנסיגה ובמשבר, ומאמינים שהרעיונות שהעלינו בנייר עמדה זה, לצד תהליכי חשיבה וחיפוש דרך הנערכים במשרד החינוך, עשויות לשנות את המגמה ולהחזיר את החינוך לתנ"ך למקום הראוי לו.

ד"ר אלי ברוך, לאה הורביץ, מאירה הכהן, לאון גרשוביץ', אורי הייטנר.