הבלוג של אורי הייטנר

בשנות ה-70 של המאה שעברה, שודרה בטלוויזיה תכנית בנושא ארכיאולוגיה, של פרופ' יגאל ידין – "חדשות בעתיקות". העניין בארכיאולוגיה, שהוא חלק מהדנ"א הציוני, היה רב והצדיק תכנית כזו. היום, מקובל לחשוב שנס לחה של הארכיאולוגיה ופג טעמה בפי הציבור.

אולי. לבטח לא אצלנו, כאן, בגולן. עובדה – כנס קצרין השני לארכיאולוגיה משך כ-300 איש, שהתפנו מיום עבודה ובמשך כשש שעות האזינו, מרותקים, להרצאות רבות של ארכיאולוגים, על מחקריהם אודות חבל הארץ שלנו. המכון לחקר הגולן, ועד יישובי הגולן, מוזיאון עתיקות הגולן והמועצות חברו יחדיו וכינסו את הציבור ללמוד ולשמוע את החדשות בעתיקות הגולן. נושא הכנס היה כלכלת הגולן בעת העתיקה.

מנהל המכון לחקר הגולן פרופ' משה ראובני שפתח את הכנס, הודה למארגנים ולראשי המועצות. הוא הזכיר את הקשר של ראשי המועצות לארכיאולוגיה – סמי בר לב כארכיאולוג, מראשוני הסקר הארכיאולוגי של הגולן ואלי מלכה שתרם תרומה משמעותית לחשיפתו ושחזורו של אתר אום אל-קנאטיר. ראש המועצה האזורית אלי מלכה שיבח את המכון לחקר הגולן על תרומתו הגדולה לתחומי החיים השונים בגולן ולהנגשת המחקר לציבור הרחב, כמו באירוע זה. סמי בר לב הזכיר את מלאת 30 שנה לחוק הגולן ולקול תשואות הציבור הכריז: אנחנו כאן ונמשיך להיות כאן.

ראשון הדוברים, אורן זינגבוים, ארכיאולוג המחוז מטעם רשות העתיקות, פרס בפני הקהל את התמונה הרחבה של עשיה ארכיאולוגית בגולן – חפירות, עבודות שימור ושחזור ופרסומים מדעיים שונים.

ד"ר גונן שרון, ארכיאולוג פרהיסטורי מהמכללה האקדמית תל-חי, שיתף את הקהל בחידושי המחקר הפרהיסטורי בדרום עמק החולה, באזור גשר בנות יעקב. הירדן חוצה וחושף שכבות מלפני כמיליון וחצי שנים ועד ימינו. זהו אחד האתרים המעניינים והעשירים בעולם. רמת השימור של חומר בוטאני באתרים אלה יוצא דופן באיכותו ובעושר הממצאים – זרעים, פירות. ולצדם, עושר ממצאים של כלים לשימוש האדם מלפני 15,000 שנים, המאפשרים לשחזר את הסביבה והכלכלה של האדם בתקופה קדומה זו. הוא סיפר על אחת החפירות, שכל שטחה – מטר מרובע, ובה נמצאו 18,000 שרידי רכיכות מ-16 משפחות שונות ש-44% מהם נכחדו. תיאוריו של ד"ר שרון עסקו בתחומי מחקר שונים, המצביעים על עושר נדיר ורמת שמירות נדירה. הוא הביע חשש שאיננו עושים די כדי לשמור על האתר ואנו פוגעים בו, למשל בעבודות הניקוז. לא תמיד, טען ד"ר שרון, אנו מתייחסים למקום ביראת הקודש הראויה, וקרא להעלות את המודעות לחשיבות הדבר.

הארכיאולוג ערן מאיר מאלוני הבשן, רכז ההדרכה במדרשת הגולן בחספין, הרצה על עתיקות חספין. מקורות יהודיים שונים מדברים על הכפר חספיה, אך העובדה שכמעט ולא נמצאו תגליות ארכיאולוגיות יהודיות בחספין, מעוררת ספק האם חספיה נמצאת באתר המקובל, סמוך לרמת מגשימים. אחת ההשערות היא זיהוי חספיה עם אתר אחר בקרבת מקום – חרבת דהב. מרבית הממצאים הארכיאולוגים בחספין קושרים אותה לתקופה הביזנטית, ובתקופה זו מאיר מיקד את הרצאתו. הכפר היה נוצרי, אחד החשובים והאיתנים בתקופה הביזנטית, ובסה"כ התקיימה בו התיישבות במשך 2,000 שנה. בחפירות התגלו שלוש כנסיות, אחת מהן של מנזר בפאתי היישוב ושלושה בתי בד.

ד"ר משה הרטל מרשות העתיקות, מראשוני החוקרים של הגולן, הרצה על הסקרים הארכיאולוגים בגולן, לרגל סקירה ועריכה מדעית שלהם, המאגדת כמעט 45 שנות מחקר בגולן, כולל סקר קצר על המובלעת הסורית שהייתה בידינו לאחר מלחמת יום הכיפורים, אותה הוא עורך ושתעלה בקרוב לאינטרנט. כן יעלה מאגר תמונות מכל הסקרים, הכולל 24,000 תמונות. אנקדוטה מהרצאתו של הרטל – קבוצת ממצאים שנמצאה בחושניה, הייתה מיועדת להעברה ל... שר הביטחון משה דיין.

פרופ זאב ספראי מאוניברסיטת בר אילן הרצה על ההיררכיה היישובית בגולן ובגליל בתקופת הבית השני, החל בכפרים זעירים - אגרוסים (אגרוס = שדה), דרך כפרים גדולים ועד שתי בירות מחוז (טופרחיה) – גמלא ובית ציידא. מאוחר יותר, הורדוס ובניו בנו ערים גדולות - פוליס, כמו ברניקי (קונייטרה) ואגרפינה.

ד"ר ענת פלד ממכון אבשלום בחנה את המוסכמה המחקרית על פיה הצלבנים לא העבירו למזרח מתרבות המערב ולא שאבו מתרבות המזרח מערבה. היא בחנה את תעשיית ייצור הסוכר, והגיעה למסקנה שלפחות בתחום זה המציאות אחרת. בא"י, בתקופה הערבית הקדומה, ערב הכיבוש הצלבני, תעשיית הפקת הסוכר מקנים הייתה מפותחת מאוד, בעוד באירופה הסוכר לא היה מוכר. עם זאת, בתהליך הייצור היה צוואר בקבוק בשלב ריסוק הקנים. הצלבנים העבירו סוכר לאירופה, ונוצר ביקוש רב. תעשיית הסוכר הארצישראלית לא יכלה לעמוד בביקוש, בשל אותו צוואר בקבוק. הצלבנים פיתחו טכנולוגיה מודרנית, אותה ייבאו מאירופה, המשלב טכנולוגיה של טחנת רוח ושל בית בד, שפתרה את הבעיה. תעשיית הסוכר הייתה לענף מרכזי בא"י, באזור החוף ולאורך הירדן, כולל ערי סוכר שהוקמו סביב הכינרת ולאורך הירדן.

יצחקי גל ויואל בן יוסף הרצו על דיג ומעגנים בכינרת בעת הקדומה. לאורך הכינרת התגלו שרידי 13 נמלי דיג. בטבריה לא התגלו עדיין שרידים אך ידוע שהיה בה נמל והיא הייתה עיר שהדיג היה ענף מפותח בה. בהרצאה הוצגו ממצאים שונים כמו סירת דיג שהתגלתה בגינוסר בת כאלפיים שנה ("סירת ישוע"), כלים ששימשו את הדייגים החל מן התקופה הפרהיסטורית ואילך, כמו רשתות ומשקולות, ועדויות על הדיג בכינרת מפסיפסים ומקורות תלמודיים ובברית החדשה. יצחקי גל סיפר, שבאי מול מעגן שנחשף בשנת 2000 בעקבות רצף של שנות בצורה, התגלו ממצאים ארכיאולוגיים – שרידי בתים מן המאה ה-12, עובדה ששינתה את פני מחקר הכינרת, שעד אז התבסס על ההנחה שמפלס הכינרת היה תמיד גבוה יותר מהיום.

יהושע (ישו) דריי, מומחה לשחזור טכנולוגיות עתיקות ושותפו של פרופ' חיים בן דוד לחפירה והשחזור של אתר אום אל-קנאטיר, הרצה על טכנולוגיית ההיי-טק של ייצוג וצביעת פשתן, לשימוש אופנת הצמרת, שהיוו מקור פרנסה מרכזי באום אל-קנאטיר. גם בדיר עזיז נמצאו ממצאים דומים, מה שמעיד על כך שמדובר היה בטכנולוגיה אזורית ולא יישובית. ישו הטיל ספק באקסיומה הארכיאולוגית אודות המרכזיות של ייצור שמן הזית והיין בכלכלת הגולן באותה תקופה.

פרופ' חיים בן דוד ממכללת כינרת חלק על עמדתו של ישו. על סמך מחקר קרקעות וסקר בתי הבד שערך מסקנתו היא שהקרקע הבזלתית סלעית באזור מרכז-מערב הגולן אינה מתאימה, אלא לגידולי זית, וריבוי בתי הבד באזור – עד כה התגלו 84 ומתוכם 82 יהודיים, הם עדות לכך. לטענתו, אצירת השמן הייתה הענף המרכזי, והשמן יוצא מזרחה, לחורן.

את הכנס המרתק הפיקו יעל שטרסברג, אוצרת מוזיאון עתיקות הגולן, ויקי בדריאן, דוברת המועצה המקומית קצרין ורמונה בר לב מוועד יישובי הגולן. כן יש להזכיר את ברוך כהן, מנהל ועד יישובי הגולן, הפועל מאחורי הקלעים בכל אירוע בגולן ודניאלה שאול שהפיקה את ההזמנות והחומר הכתוב.

להתראות בכנס השלישי.

                                                                                                                                   * "שישי בגולן"