הבלוג של אורי הייטנר

בוחר בחיים / שלמה גרוניך

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 9.1.12

את השיר שנשמע היום, בחרתי בעקבות שני אסונות כבדים – שני מקרי התאבדות; האחד של נער, בן הגולן, בן של חבר שלי, והשני של אישה, אחות של חברה שלי, של חברה באורטל.

התאבדות היא מעשה בלתי נתפס, ולכן ידיעה על התאבדות היא ידיעה מטלטלת. כאשר מדובר בהתאבדות של ילד, על אחת כמה וכמה.

יש לי נטיה להרגיש דרך שירים, ולכל אורך ההלוויה של הנער ובכל הדרך חזרה הביתה, הזדמזם בראשי שירו של שלמה גרוניך "בוחר בחיים". שנים רבות לא שמעתי את השיר, וזכרתי רק המילים "בוחר בחיים", אך די היה בהם כדי לבטא את רגשותיי ומחשבותיי.

בנאום הפרידה שלו מבני ישראל סמוך למותו, אומר משה: "הַעִידתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דב' ל:יט).

לבה של היהדות הוא הבחירה החופשית; הבחירה בין טוב ורע; הכל צפוי והרשות נתונה. אבל לכאורה, הדבר היחיד שאינו בחירה של האדם, הוא החיים. האדם אינו בוחר להיוולד ואינו בוחר למות, או מתי למות. לכאורה, אין לאדם השפעה על אורך חייו, אלא רק על אורח חייו – האם יהיו אלה חיים בעלי משמעות. אבל מקרי ההתאבדות הם עדות לכך, שלעתים אדם עומד בפני הבחירה אם לחיים ואם למוות. והציווי הוא "ובחרת בחיים".

בשירו "בוחר בחיים", שלמה גרוניך מדבר על כאב מתמיד שנולד אתנו, מהדהד בתוכנו, מסתיר לנו לעתים את הנוף של יפי החיים. הוא מדבר על חולשות האנוש, על האדם המתוסבך, המתמודד עם משבי ומצבי רוח; מצפה לציפור – אולי מקנא ביכולת שלה לפרוס כנפיים ולעוף, להסתלק, לברוח. ובידי האדם הזה ניתנת הבחירה. וגרוניך זועק: בוחר בחיים.

השיר הזה הוא מתוך אלבומו של גרוניך "נדודי שינה", שיצא בשנת 1988, אלבום איכותי מאוד ובעקבותיו הופעה נפלאה, שלא היו הצלחה מסחרית גדולה. בין השאר הוא התארח עם המופע הזה בקיבוצי, אורטל, בערב בלתי נשכח. אני רואה בתקליט הזה שינוי כיוון ביצירה של גרוניך – הקול שלו מהאלבום הזה ואילך שונה מהקול שלו באלבומים הקודמים – עמוק יותר, עבה יותר, נמוך יותר. לא התחלף לו הקול, אלא הוא פשוט שר אחרת.

גרוניך כתב את המילים והלחן ושר.

יש כאב מתמיד שנולד אתך / צליל עצוב של זרעים בקופסא ריקה / מהדהד גם אם שכחת / ומסתיר את הנוף / החיבוק שלא ביקשת / ילווה עד הסוף // בן אדם לא מושלם / בן אדם קטן / מנופח מתוסבך / אנושי כל כך / מתכופף כשבאה רוח / מזדקף אל האור / עץ אחד בלב היער / מחכה לציפור // מתבונן על פני המים / עם מבט של ציפור / במקור עלה של זית / מנסה רק לבחור. // בוחר בחיים!