הבלוג של אורי הייטנר

בשבוע שעבר נערכו ראיונות המיון למיזם אורטל / מיצר. 90 מועמדים רואיינו ומתוכם יבחרו 24 המתאימים ביותר לתכנית.

תומר שלם - ראש המכינה ושמוליק שוורץ – הרכז הפדגוגי וראש המיזם, ערכו את הראיונות. אני הצטרפתי למקצתם. שמעתי את חוות דעתם של תומר ושמוליק על כלל המרואיינים ורבים מהם פגשתי בכנס שקיימנו בירושלים.

אני ממליץ לכל מי שמדבר על "ירידת הדורות", על "הנוער של היום", על שאבדו הערכים, שאין עוד אידיאליסטים, שהציונות נגמרה, שרק אצל הדתיים יש ציונות וכו' – לפגוש את הצעירים האלה, לשמוע אותם, לשוחח איתם.

****

אני יודע שיש לא מעט נוער ריקני, חומרני, נוער חסר אידיאולוגיה, קיימת פוסט ציונות ואפילו אנטי ציונות, קיימות תופעות קשות של אובדן ערכים. אך יש נוער וישנם צעירים נפלאים, שאין אידיאליסטים וציונים מהם. אני פוגש אותם במכינות הקדם צבאיות, אני פוגש אותם בארגון "השומר החדש", אני פוגש אותם בשנת השירות לפני הצבא, אני פוגש אותם בתנועות הבוגרים של תנועות הנוער, אני פוגש אותם בקומונות העירוניות ובקיבוצים המחנכים, אני פוגש אותם בבתי המדרש הפלורליסטיים, אני פוגש אותם בכנס "הקהל". במשך שנה וחצי עמדתי בראש תכנית למנהיגות צעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית והכרתי אותם מקרוב. חניכיי בתכנית הקימו בירושלים שתי קבוצות של בית מדרש לציונות. מידי שבועיים נפגשים עשרות צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם ומקדישים שלוש שעות ללמידה לעומק של הגות ציונית. בשבוע שעבר לימדתי בבית המדרש הזה, על הנושא: בין "ציונות קטסטרופלית" לציונות אידיאליסטית. אני מתקן – לא לימדתי. למדתי איתם. זו הייתה חוויה נפלאה.

ואף על פי כן, הופתעתי בראיונות עם המועמדים לתכנית באורטל. לאיכות כזאת לא פיללתי. מדובר בחבר'ה מיד אחרי שחרורם מצה"ל וחלקם עדיין משרתים בצה"ל, ומה שמעניין אותם הוא לא להיזרק, להיסטל, להתפרק, לנוח מכל מחויבות ולהתחיל במרוץ אחרי הכסף. בוערת בהם תשוקה אדירה לעשיה ציונית, לחיי שותפות ויחד, ללמידה מעמיקה על יהדות, ציונות, פילוסופיה, קיבוץ. הם רוצים לבוא אלינו, לקיבוץ אורטל שבגולן, כדי להשכים בבוקר לעבודה חקלאית קשה ורוטינית בקור ובחום, ללמוד שני ערבים בשבוע בבתי מדרש, להקים קבוצה ערכית וחברתית, לתרום לקיבוץ ולאזור. והם מקרינים אחריות, מחויבות, רצינות. הם שאלו היכן יוכלו עוד להתנדב וניסיתי לצנן את התלהבותם – הלו, מתי בדיוק ישאר לכם גם זמן להתנדב?

****

כשנעמי שמר ביקרה בהיאחזות הנח"ל בסיני, וראתה "את ארץ ישראל האבודה, והיפהפיה והנשכחת / והיא כמו הושיטה את ידה / כדי לתת ולא כדי לקחת", היא כתבה "רציתי לחבק שם את כולם". וכך בדיוק הרגשתי במפגש עם הצעירים הנפלאים הללו.

באמצע מרץ הם יגיעו לאורטל. אני מאמין שהתכנית תעצים את התכונות הנפלאות של הצעירים הללו. אני רואה בהגעתם אלינו תרומה חשובה של אורטל לחברה הישראלית, אך גם תרומה גדולה לאורטל. תרומה בעבודה, תרומה בחברה, תרומה בתרבות, תרומה בחינוך, אבן שואבת לצעירי אורטל ומופת לנוער של אורטל.

אני מקווה מאוד שהקבוצה לא תסתפק בתכנית של חצי שנה, אלא יצאו מתוכה יוזמות להמשך, של עשיה משותפת למען החברה הישראלית, של המשך העמקה ולימוד משותפים, ואני מקווה ומייחל שהקשר עם אורטל יניב גם קליטה איכותית בעתיד.

                                                                                                               * מידף - עלון קיבוץ אורטל