איזו מורשת תרבותית נרצה להעביר לילדינו?
אין יפה מזו שבאה לידי ביטוי בערב חורף שקיימנו ערב שבת שעברה. מופת של קהילתיות; אירוע שבו נטלנו חלק - למעלה מרבע (!) מחברי אורטל כזמרים, נגנים, שחקנים, קריינים, תאורנים / מגבירנים, תפאורנית, במאית, מנהל מוסיקאלי, מפיקה. אירוע תרבותי איכותי, הנותן כבוד לטקסט ולמוסיקה ומעלה על נס נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. הפקה מקצועית איכותית ומהוקצעת, עם מינון נכון של מלל, שירה ומשחק, מעברים זורמים ללא זמנים מתים, הנחיה צנועה ומדודה המשרתת בחן רב את הטקסט ואינה משתלטת על האירוע. מצוינות תרבותית.
רק דבר אחד הפריע לי, הפריע מאוד! למה הערב היה סגור לנוער? למה הנוער לא היה שותף בו, בקהל ועל הבמה? איזו מורשת תרבותית נעביר לדור הבא, אם לא באמצעות אירועים מסוג זה?
עלינו לפתוח יותר את חיינו התרבותיים לנוער.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
