"שקט יֵענה בשקט" הכריז צה"ל בתום "הסבב" האחרון בעימות בין ישראל לפלשתינאים בעזה. בשלושת הימים הראשונים אחרי הפסקת האש לא היה שקט. הפסקת האש הופרה וישראל הגיבה. אחרי שלושה ימים, חזר השקט לשרור באזור.
האם התיאור הזה מדויק? כלל וכלל לא. בשלושת הימים הראשונים נורו גראדים לעבר באר שבע, נתיבות, אשקלון ואשדוד וישראל הגיבה. אכן, הפסקת האש הופרה. אבל מאז, אין יום שלא נפלו בו קסאמים ופצמ"רים "בשטחים פתוחים" באזור המועצות האזוריות של עוטף עזה. בדיוק כפי שהיה לפני "הסבב". אבל הירי הזה לא נחשב.
מי ניצח בסבב האחרון? אין ספק שהיו לישראל הישגים בלתי מבוטלים בסבב האלימות האחרון – מסיכול הפיגוע המתוכנן מסיני וחיסול מנהיג ועדות ההתנגדות, דרך הפגיעות המדויקות במחבלים תוך כמעט אפס פגיעה בבלתי מעורבים ועד הביצועים המרשימים של "כיפת ברזל". איני מזלזל בהישגים אלה כלל ועיקר. אבל בשורה התחתונה, במבחן התוצאה, לא נעים להודות אך הפלשתינאים הכתיבו את תנאיהם וישראל השלימה עמם.
ישראל השלימה עם מציאות הזויה, שבה ירי יומיומי על היישובים הכפריים, הקיבוצים והמושבים, במועצות האזוריות של עוטף עזה, הוא "שקט", הוא "הפסקת אש". ישראל השלימה עם הגזירה, שהפסקת האש באזורים אלה, היא אש ללא הפסקה. ישראל הסכינה עם תג מחיר על חיסול מנהיגי טרור - ירי טילים על ערי הדרום, מה שנותן חסינות לאותם ברוני טרור, או לחלופין נותן לגיטימציה לירי על הערים כאשר ישראל פוגעת בהם. ההשלמה הזאת היא חמורה מאוד.
משמעות הדבר היא הבחנה בין דם לדם. האם דמם של החברים והילדים במושבים ובקיבוצים סמוק פחות מדמם של התושבים והילדים בערים? איזו מדינה בעולם מוכנה להשלים עם ירי על אזרחיה? הרי ההשלמה עם הפסקת האש הסלקטיבית הזאת, כמוה כהתרת דמם של תושבי המועצות האזוריות.
אסור לנו להשלים עם החרפה הזאת. יש לתבוע מן המדינה להגן על כל אזרחיה. הבסיס של החוזה הבלתי כתוב בין האזרח והמדינה הוא הענקת הגנה לאזרחים בידי המדינה. זה לא קורה.
כאשר אני מדבר על הענקת הגנה איני מתכוון למיגון או לאמצעי יירוט, אלא להפסקת הירי. אין לקבל את האקסיומה שאי אפשר למנוע את הירי הזה. כך נאמר גם על טרור המתאבדים, עד שהממשלה החליטה לשים לו קץ ונתנה לצה"ל ולכוחות הביטחון את ההוראה לשים לו קץ. כאשר הממשלה תתעשת ותתן לצה"ל את ההוראה לנצח את טרור הטילים, צה"ל ישים קץ לירי הטילים. יתכן שהדבר יחייב אותנו להשתמש ביותר כוח. אני מקווה שהוא יחייב אותנו להשתמש ביותר תחכום. אבל הירי הזה חייב להפסק, ובידינו הדבר.
* "ידיעות הקיבוץ"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
