הבלוג של אורי הייטנר

הבלדה על אסתריקה ואברבנאל אופירה גלוסקא / 

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 7.5.12

בשבוע שעבר נפטר פרופ' בן ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה והיסטוריון חשוב. עיקר התמחותו הייתה יהדות ספרד בימי הביניים, ומחקריו בנושא נחשבים פורצי דרך בקנה מידה בינלאומי. אחד מספריו של פרופ' נתניהו היה הביוגרפיה של מנהיג יהודי ספרד ופורטוגל בתקופת גירוש ספרד, דון יצחק אברבנאל. לזכרו של נתניהו נשמע היום את אופירה גלוסקא בשירו של יוסי בכר ולחנו של חיים צור, "הבלדה על אסתריקה

ואברבנאל", מתוך פסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח, "למנצח שיר מזמור" בשנת 1972.

האמת היא שניתן למצוא בתולדות הזמר העברי יצירות מופתיות יותר משיר זה, אך עיקר חשיבותו בעצם יצירת המודעות בציבור לדמותו של אברבנאל.

דון יצחק אברבנאל שחי ופעל במאה ה-15 וראשית המאה ה-16 היה מנהיג, פרשן מקרא, פילוסוף, מדינאי ואיש כספים. הוא היה שר האוצר של פורטוגל, בתקופת המלך אלפונסו החמישי, וניצל את מעמדו לפעולה למען יהודים נרדפים במקומות שונים בעולם, כמו מרוקו וארצות אחרות. בעקבות עלילה לפיה הוא כביכול תכנן בגידה במלך, הוא פוטר ממשרתו וגורש לספרד וגם שם עלה לגדולה והיה לשר האוצר של ממלכות אראגון וקסטיליה בתקופת מלכותם של פרדיננד ואיזבלה. מי שקצת מכיר את ההיסטוריה, יודע שאלה המלכים שגירשו את יהודי ספרד. על אף קרבתו למלכות, אברבנאל לא חזה את הגירוש הקרוב. הוא נכשל, כידוע, בניסיונותיו למנוע אותו, והיה מנהיגם של היהודים הגולים. הוא הגיע לאיטליה, התיישב בנפולי וגם שם מונה לשר האוצר, אך גם משם גורש וכל רכושו הוחרם והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים באיטליה.

כל חייו שילב בין תפקידי הנהגה ומדינאות, בקהילה היהודית ובמדינות בהם שהה, לבין יצירתו הספרותית ובראשה הפירוש למקרא.

השיר מספר על כך שדון יצחק אברבנאל המכובד, שכל גדולי הגבירים ניסו לשדך לו את בנותיהם, בחר דווקא באסתריקה, נערה יהודיה פשוטה וחסרת ייחוס, בתו של חייט, שבה התאהב. אין לי מושג מדוע השיר נקרא בלדה – הרי הוא מסתיים בחתונה מאושרת.

אופירה גלוסקא הייתה כוכבת בשלהי שנות ה-60 ובשנות ה-70 אך נעלמה לגמרי ממפת המוסיקה הישראלית, וחבל, כיוון שהיא הייתה זמרת בעלת קול מקסים. היא הייתה סולנית להקת הנח"ל, והתפרסמה בביצועיה הנפלאים לשירים כ"חורשת האקליפטוס", "שלווה" ו"החיים היפים" ששרה עם מוטי פליישר. היא המשיכה להופיע ולהצליח גם אחרי שחרורה, והשתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון ומידי שנה גם בפסטיבל המזרחי "למנצח שיר מזמור", בו שרה את "הבלדה על אסתריקה ואברבנאל".

השמועה עשתה כנפיים, / דון יצחק אברבנאל / מצא זיווג מן השמים / אסתריקה עוזיאל / נדוניה איך תמצא לה / כי אביה רק חייט / כבר שנים כולם אמרו לה / לא ירצה בך אף אחד // מי מילל ומי פילל / שאסתריקה תינשא / לדון יצחק אברבנאל // דון יצחק לעיר הגיע / מטבעות לרוב פיזר / גם דברי חוכמה השמיע / וכל אב אחריו חיזר / בפינת השוק מצא הוא / נערה שחורת שיער / מכל בנות העיר יפה היא / רק בה דון יצחק יבחר // ענוגה היא אסתריקה / עפעפיה מורדים / כשניגש מיד הסמיקה / בפני בן הבחורים / הבנות כולן קינאו בה / איך מצאה שידוך מוצלח / בת ללא ייחוס ראו בה / שאף גבר לא ייקח // והיום זו אסתריקה / הפוסעת לחופה / ביד דון יצחק החזיקה / כה זוהרת ויפה / חן ויופי הם לא הבל, / הייחוס אינו חשוב, / דון יצחק ואסתריקה / זאת הוכיחו שוב ושוב.

קישור לשיר מאתר יוטיוב (באיכות בינונית ומטה):

http://www.youtube.com/watch?v=qV-ZH1a9RqA