5/2012
מי ישמור על השומרים?
היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לממשלה הוא האיש הממונה על האכיפה בישראל. הוא התובע הראשי, הסמכות העליונה בהחלטה על הגשת כתבי אישום. הוא אישית אחראי על כל החלטה הנוגעת לחקירות או כתבי אישום הנוגעים לאישי ציבור.
אדם כזה חייב להיות מופת בניקיון כפיו. אסור שתהיה תלויה מאחוריו קופה של שרצים; שלא יווצר מצב בו הוא לא יוכל לעמוד איתן בפני כוחה של שררה שסרחה, מחשש שיאמרו לו "חזור לאחוריך".
משהוחלט להאשים את אשת היועץ המשפטי לממשלה בהעסקת עובדת זרה שלא כחוק, מן הראוי שהיועץ וינשטיין יתפטר מתפקידו. משפחה היא יחידה כלכלית אחת, ואם המשפחה העסיקה עובדת בלתי חוקית, וינשטיין נושא באחריות לכך בדיוק כמו אשתו. וגם אם בפלפול משפטי ניתן להסביר את האשמת אשתו בלבד, מבחינה ציבורית, בוודאי כאשר מדובר בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אין וינשטיין יכול להסתתר מאחורי אשתו.
מבקר המדינה
קיוויתי מאוד שהשופט ריבלין יבחר למבקר המדינה. לא כיוון שהוא מתאים יותר. על דעת הכל, ריבלין ושפירא ראויים ומתאימים לתפקיד ואין לי כלים לבכר אחד מהם על פני רעהו.
מדוע, אם כן, רציתי בניצחונו של ריבלין? ההתגייסות המאסיבית של ראש הממשלה למען השופט שפירא, הפכה את הבחירה בו לראויה פחות. נתניהו עומד בראש הרשות המבוקרת, ועליו לצמצם את מעורבותו אך ורק להצבעה בקלפי, בהיותו ח"כ. חיבוק הדוב שלו לשפירא, הפכה את המועמד לחשוד אפריורי בכל צעד שיעשה - כמי שמקל עם מיטיבו או כמי שמנסה להוכיח בכל מחיר את ההיפך.
בחירת המועמד הנגדי לרצון ראש הממשלה, עשויה הייתה להיות לקח חשוב לעתיד. הכנסת פישלה.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון
במוסף "עסקים" של "מעריב" בסופשבוע שעבר, האשים מנכ"ל חברת "בומברדייה ישראל" יוסי דסקל את עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, שהוא התנה את סיוע התנועה לבדיקת שחיתות במכרז ציבורי של הרכבת שבו השתתף, בכך שהטיפול המשפטי בעסקי "בומברדייה" יעבור למשרדו כעו"ד. שרגא מכחיש מכל וכל את הטענות.
אני מאמין לשרגא. איני יכול להעלות על דעתי שהוא אינו אדם ישר, וגם לא שהוא עד כדי כך טיפש כדי ליפול כך. הרי ברור לו שרבים מחכים לו בסיבוב וינסו להפיל אותו. הרי נפילתו תהיה חגם של כל המושחתים.
מזה למעלה מעשרים שנה, המלחמה בשחיתות היא מפעל חייו של אליעד שרגא. לא תמיד אני מסכים אתו; בעיקר אני שולל את נטייתו להפוך כל כשל מוסרי לפלילי ולהעביר כל פגם מן המישור הציבורי למישור המשפטי. אני סבור שחברה צריכה להציב בפני פרנסיה רף גבוה הרבה יותר מאשר לא להיות עבריינים וסף נמוך יותר מן הסף הפלילי. הפליליזציה של הציבוריות הופכת כל מה שאינו פלילי לכשר, גם אם הוא טמא. אולם חרף הביקורת הזאת, אני מעריך מאוד ומוקיר מאוד את שרגא; גדול הלוחמים בשחיתות.
אני מתקשה להאמין לטענות נגד שרגא, אך אם הן תתבררנה כנכונות, תהיה זו מכה קשה ביותר למאבק על טוהר המידות בישראל. אין ארז כאליעד שרגא, ואם בו נפלה שלהבת, במי עוד ניתן להאמין? אמנם שרגא אינו נושא בשום תפקיד פורמלי, אבל בעוד את היועץ המשפטי ואת מבקר המדינה ניתן להחליף - מי עוד יכול להיות אליעד שרגא?
* BSH
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
