הבלוג של אורי הייטנר

החברה הישראלית אינה גזענית. הצגתה כגזענית, היא חלק מקמפיין הדה-לגיטימציה נגדה, שנועד לקעקע את יסודותיה ולטפול עליה עלילות שווא. אולם יש בחברה הישראלית גזענות, שראוי להיאבק בה ולהוקיע אותה.

גזענות הינה התייחסות לקבוצה מסומנת בחברה בשנאה, בבוז, ולרוב בשילוב המוכר של הצגתה בעת ובעונה אחת כנחותה וכשולטת בנו. חשוב להבחין בין ביקורת ואף ביקורת חריפה על קבוצה לבין יחס גזעני אליה.

במדינת ישראל מופנית הגזענות למספר קבוצות: ערבים, מהגרים זרים, חרדים, מתנחלים, עולים מאתיופיה, הומואים ולסביות. יש לציין שגילויי הגזענות כלפי עדות כמעט ונעלמו, למעט כלפי עולי אתיופיה. עם זאת, בתוך החברה החרדית, קיימת תופעה של גזענות כלפי חרדים מזרחיים.

אחד המרכיבים המכוערים ביותר של הגזענות, הוא הדה-הומאניזציה של מושאיה. קשה לנו לשנוא בני אדם כמונו, בני אדם שנבראו בצלם, ולכן הגזענות נוטה לנטרל את מושאי הגזענות מאנושיותם ולהציגם כפחות מבני אדם. הם לא כמונו, הם נחותים. הדה-הומאניזציה נעשית לרוב ביצירת זהות בתודעה הציבורית בין אנשי הקבוצה השנואה לבין בעלי חיים או מחלות. עלוקות, עכברושים, שרצים, תת אדם וכו', הם ביטויים נפוצים של הגזענות. הוא הדין ביצירת זהות בין הקבוצה השנואה לבין מחלות ונגיפים.

ח"כ מירי רגב חטפה בצדק זובור ציבורי בעקבות נאום ההסתה המתלהם שלה בו כינתה את המהגרים מאפריקה סרטן. הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, שרים, ח"כים, אישי ציבור ועיתונאים, כולם יצאו מגדרם כדי לגנות אותה. גם הח"מ הוסיף יותר מקיסם אחד למדורה הזאת.

שבוע לפניה השתמש ח"כ אחמד טיבי בדיוק באותו ביטוי, כלפי המתנחלים ואמות הספים לא רעדו. הציבוריות הישראלית החרישה באדישות, שהרי אנו רגילים להיות המתנחלים שק החבטות של החברה הישראלית.

גלי צה"ל העניקו לטיבי במה בפריים טיים, לבטא את שלילת קיומה של מדינת ישראל. הוא קרא בדבריו להחליף את ישראל ב"מדינת כל לאומיה". לשבחו ייאמר, שהוא לא הסתתר מאחוריה הביטוי המכובס "מדינת כל אזרחיה", המתאר את מהותה של ישראל גם היום – מדינה יהודית שהיא גם מדינת כל אזרחיה. הוא אמר בפירוש בראיון, שאינו מסתפק ב"מדינת כל אזרחיה", כלומר בזכויות אישיות שוות לכל, אלא בהמרת המדינה היהודית היחידה, במדינה דו לאומית או רב לאומית. אולם המדינה הזאת היא רק מן הקו הירוק ומערבה. מעבר לקווי 49' תקום מדינה פלשתינאית. זאת משמעות "רעיון שתי המדינות", כפי שהפלשתינאים מקפידים להגדיר, להבדיל מרעיון "שתי מדינות לשני עמים". הרעיון שלהם הוא חלוקה לשתי מדינות – מדינה פלשתינאית נקיה מיהודים ולצדה מדינה לא יהודית, מדינת לאומיה.

נקיה מיהודים? יודנריין?? לא יעלה על הדעת. שאל המראיין, רזי ברקאי – האם יהיה מקום ליהודים במדינה הפלשתינאית? "בוודאי", השיב טיבי. כלומר, הקשה רזי, תאפשרו להתנחלויות להישאר על מכונם? השיב טיבי: ההתנחלויות הן גרורות סרטניות שצריך לעקור אותן. יהודי שירצה להיות תושב פלשתין", אמר טיבי, "יוכל לעשות זאת.

איזו מהומת אלוהים הייתה מתרחשת אילו ח"כ אחר, נניח תמונת הראי של טיבי, מיכאל בן ארי, היה אומר בראיון שהכפרים הערביים במדינת ישראל הם גרורות סרטניות שצריך לעקור אותן, אבל ערבים שירצו להיות ישראלים יוכלו לעשות כן, כבודדים? הסערה שעוררו דבריה של מירי רגב היו כאין וכאפס לעומת הסערה שדברים כאלה היו מעוררים. אבל טיבי דיבר, והמנחה אפילו לא הקשה. למה? כי על המתנחלים ... מותר. זה בסדר.

מי שיצאו חוצץ נגד דבריה של רגב והבליגו על דברי ההסתה הגזעניים של אחמד טיבי, לוקים בצביעות. מי שמסכינים עם ביטויי גזענות כלפי מגזר אחד, פסולים להטפה נגד הגזענות.

יש לומר באופן חד משמעי – כל ביטוי גזעני מסוג זה, לא יסלח. אף קולקטיב אנושי אינו סרטן. הגזענות היא הסרטן. והצביעות היא נגיף.