הבלוג של אורי הייטנר

לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ / מאיר אריאל

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 11.6.12

אנו בעיצומו של שבוע הספר, וכאוהב ספר חיפשתי שיר של אוהב ספר המבטא את אהבת הספר. וחזרתי למאיר אריאל. השיר: "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ".

מאיר אריאל יודע לספר סיפור והרבה משיריו הם סיפורים. אבל בשיר הזה הוא מספר סיפור שאין בו כל סיפור. הוא מתאר לילה של שגרה בעת שירות מילואים בעיר סואץ. מאיר אריאל שירת במלחמת יום הכיפורים בחטיבת הצנחנים במילואים, והשתתף בכיבוש העיר סואץ, ממערב לתעלה. השיר נכתב בתקופת מלחמת ההתשה שאחרי המלחמה, בחודשים הארוכים שבהם המילואים המשיכו להיות מגויסים.

בלילה אותו מתאר מאיר אריאל, אין כל דרמה. יש איזה דיווח על חוליית אויב אחת שהסתננה, אך כנראה שהיה זה דיווח סרק, מאחר ואין הוא מתאר דבר מעבר לדיווח. אז מה יש בלילה הזה? חייל העולה לשמירה, שומר, חושב ומתגעגע, עד שחבר בא ואומר "זמנך עבר". בקיצור, לילה שלא הייתה בו שום דרמה, או בלשון הכרוניקה העיתונאית: "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" (כשעוד היה פוליטיקלי קורקט לומר ברדיו "כוחותינו" ואפילו "אויב").

בתעסוקה מבצעית במילואים, יש הרבה זמן פנוי. היום, בעידן הסלולר והלפטופ, המילואימניקים מחוברים לציוויליזציה וממשיכים בעבודתם, אולם בעבר, המילואים היו תקופת נתק. בשעה שהחייל לא היה בפעילות, הוא היה חופשי לנפשו, וגם בתעסוקות לחוצות, היה לו זמן פנוי למכביר.

מה עושה חייל בזמנו הפנוי? אני, למשל, קראתי ספרים. חיכיתי למילואים, בשל הזמן הפנוי לקריאת ספרים. יצאתי למילואים עם שני צ'ימידנים, אחד עם ספרים ואחד עם כל שאר הציוד. ולכן, אני כל כך מזדהה עם השיר של מאיר אריאל.

נקודת המוצא, ההתחלה והסיום של הסיפור, הוא הספר בתוכו המספר שקוע. "קורא איים בזרם, מאת ארנסט המינגווי, תרגם את זה יפה אהרון אמיר". ארבעת הבתים הראשונים בשיר, מתארים את את המקום שבו הוא נמצא בספר. הספר הוא המסגרת, שם הוא נמצא, שם הוא חי, זאת המציאות שלו. ומן הספר הוא נאלץ להקרע באמצע השורה, כדי לעלות לשמירה: "הייתה אשתו הראשונה והם עכשיו נוסעים אליו / אני עכשיו אל השמירה יוצא". כאן יש פסק זמן, שבו הכותב עוזב את מה שחשוב באמת, הספר, ועושה את מה שהוא חייב – השמירה. הוא מתאר את מה שהוא רואה במשקפת, את מה שהוא שומע בקשר והוא מתאר את הציפיה שלו למה שיקרה אחרי השמירה – החופשה למחרת, התה באוהל וכמובן "סיפור חזק וטוב". וכשהשמירה מסתיימת, הוא חוזר לאוהל, אל הספר, אל הנקודה שבה הוא הפסיק "אבל עכשיו הוא יְצָחֵק אותה על המיטה הרחבה שלו, והוא אחד העצובים בעיר". אגב, יְצָחֵק הוא ביטוי ליחסי מין, על פי הפרשנות למילה המקראית.

מאיר אריאל שירת גם במלחמת לבנון הראשונה, כמילואמיניק ותיק בן 40 ויותר. השירות הזה הניב מספר שירים, כמו "שיר תת מודע זמני" המוכר כ"עולה נגמ"ש על קו רקיע". הוא גם הוסיף בית ל"לילה שקט", המסתיים ב"לילה שקט עבר על כוחותינו בצידון". אולם כאן אין תיאור של הלילה, אלא זהו בית של מחאה פוליטית וקריאה לצאת את לבנון. הבית הוא באנגלית, קול קורא לחייל לחזור הביתה כי אין לו מה לחפש פה. מה שמעניין, הוא שבבית הזה יש שימוש בשפה כמעט אנטישמית. החייל נקרא "ג'ואיש בוי", ונאמר לו בפירוש "גו הום". נדמה לי שהמסר כאן, הוא שעזבנו את הגולה, שם היינו זרים ולא רצויים, כדי להיות ריבוניים בארצנו. וכאשר אנו נכנסים לארץ אחרת, גם כחיילים במדים, אנו שוב זרים ולא רצויים; אנו שוב בגולה.

קורא "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי / תרגם את זה יפה אהרן אמיר / אז עוד מעט הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו / והוא אחד העצובים בעיר // הוא כבר איבד שלושה בנים אז הוא עובד כאיש ביון / וזה מלחמת העולם הכי שנייה / יושב בבאר שבהוואנה, לא חולם שהוא יפגוש בה כאן / זאת שכבר שנים האין שנייה //
חופשה של ארבעה ימים, זונה זקנה שותה אתו / רוצה סיפור ושיכניס בו אהבה / הוא מספר לה על הונג קונג וכל הסיניות שלו / פתאום נכנסת היא, מדי צבא, // נפלו איש על צווארי אישה, היא בדרנית של חיילים / אבל הלילה היא שלו אם הוא רוצה / היתה אשתו הראשונה והם עכשיו נוסעים אליו / אני עכשיו אל השמירה יוצא // ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר / ההר, הים, גזרת המגננה / ומצלצל הטלפון ומודיעים שכנראה / חוליית אויב אחת הסתננה // הלוך חזור ולך לך שרים לי במצעד הפזמונים, / הייתי טס לא רק הולך מכאן כעת // אולי מחר אני יוצא סוף סוף הביתה לחופשה, / אני נצמד אל המשקפת לא לחשוב / באוהל מחכים לי אור ותה פלחי תפוח / וסיגריה וסיפור חזק וטוב // חוץ מכוכב אחד קטן שהתחזה נצנוץ חשוד, / הפזמונים עברו בסך בלי שום דבר / ועוד מבט אל הירח על העיר ועל הים / ואז חבר בא ואומר זמנך עבר // נפלו שני תה פלחי תפוח, עוד ארבע חמש סיגריות / כי פתאום נתקע לי כאן השיר, // אבל עכשיו הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו והוא אחד העצובים בעיר // לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ.

hey nice jewish boy / what are you doing here /  nothing for you here … You go see some jewish girl / go home.  

לילה שקט עבר על כוחותינו בצידון.