הבלוג של אורי הייטנר

כל עוד / יוני רכטר

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 27.8.12

את פינתי היום אני מקדיש לבתי הקטנה תמר, שעלתה הבוקר לכיתה א'. האמת היא, שכאשר השמעתי לה את השיר שאשמיע, היא הגיבה שהוא "משעמם". ואכן, זה ממש לא שיר ילדים, זה שיר הורים. שיר של אבא המלווה את בנו לבית הספר, ומוצף בגעגוע לילדותו, בגעגוע לאביו שליווה אותו לבית ספר בילדותו, באהבה גדולה לבנו ההולך לבית הספר, בתחושת ההמשכיות של שרשרת הדורות, ובאופטימיות גדולה, שכל עוד נמשכת השיירה הזאת, יש תקווה.

השיר הוא שירו של עלי מוהר "כל עוד". ביום השנה למותו של עלי מוהר, השמענו את "אמרו לו", ודיברנו על הסנטימנטליות הנוסטלגית שלו, של כתיבתו העיתונאית והפזמונאית. כך, למשל ב"שיר השיירה" וכמובן ב"שיעור מולדת" שכולו געגוע לתמימות של ילד הלומד בכיתתו אהבת מולדת כפשוטה.

וכך גם בשיר הזה. עלי מוהר מסרב להתנתק מן הדברים היפים שעליהם גדל, הוא שמח לראות את ההמשכיות שלהם, והוא מאמין שהיא הנותנת לו כוח לחיות את חייו. "גם אם אלך בגיא צלמוות, הן לא אירא", מצטט מוהר את תהילים. משורר תהילים שר את השיר לאלוהים – "לא אירא רע כי אתה עמדי". ומי כאן האלוהים של עלי מוהר? מהי האמונה שלו? הוא מאמין בשרשרת הדורות, בהתחדשות שיש בה מצד אחד מסורת אבות ומצד שני המשכיות הבנים. ההמשכיות הזאת, היא המעניקה לו יציבות וביטחון. "כל עוד עולה הבוקר / כל עוד נכתב הלוח / כל עוד הולך לו בן / ואב בעקבותיו / כל עוד שרים הילדים / על שנה חדשה / כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה // כל עוד הים מתעורר / כל עוד הרוח עולה / כל עוד על שחור הלוח / תתנוסס מילה".

אם כמו שאבא שלי הלך אחריי, אני הולך אחרי בני, וכפי שאני שרתי על יורה וסתיו, כך שר גם בני – סימן שיש סדר בעולם הזה, סימן שיש המשכיות, סימן שאני לא לבד, סימן שיש עתיד ותקווה.

יש שירים רבים על בית הספר ועל הלימודים – הקלאסיקה של יצחק קצנלסון "חמש שנים על מיכאל", "אצלנו בכפר טודרה" של "הברירה הטבעית" אותה השמענו לקראת ראש חודש ספטמבר שעבר ובאורטל שרנו בקבלת שבת האחרונה, "הראשון בספטמבר" של נעמי שמר המלא אמפתיה לילד שאינו מתאים למסגרת ואינו מוצא בה את מקומו ובעבורו חג החזרה לבית הספר הוא יום קשה וכואב, "לוח וגיר" של רוטבליט ושמוליק קראוס, על הילד המאוהב במורה שלו, "המורה לזמרה" של יונה עטרי ועוד.

המיוחד ב"כל עוד" הוא שאין הוא עוסק בילד הלומד, אלא באבא שלו. ואני, כאבא, מזדהה אתו כל כך. יוני רכטר הלחין את השיר, ושר אותו כבר שנים רבות, הן כסולן והן בהרכבים שונים. 

ילד הולך ברחוב / בבוקר בהיר של תשרי / אל בית הספר שוב יוצאים הילדים / גבר הולך אחריו / משגיח, רואה - לא - נראה / ורק אחר כך הוא עומד שם ורואה / איך עוד שנה פה נפתחת / כמו כל שנה, בסתיו, / איך בן הולך לו לבד / ואב בעקבותיו // גבר רואה בחשאי / איך בנו נכנס לכיתה / גבר עומד כמו ילד שנשאר בחוץ / וכבר שרים שם בפנים / שיר של שנה חדשה / הו איך הכל מתחיל פה שוב מהתחלה - // שוב הם שרים על הגשם / שוב הם שרים על סתיו / ועל הלוח עולות שוב אותיות הכתב // א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ. ק.ר.ש.ת. // גבר באמצע הבוקר / גבר בלב חייו / על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב / והוא זוכר שאביו / פעם הלך אחריו / הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו // אך הילדים עוד שרים / שיר על יורה וחצב, / וגם שפתיו של גבר לוחשות עכשיו: / גם אם אלך בגיא צלמוות / הן לא אירא, / גם אם אפול פתאום / יאמר לבי שירה // כל עוד עולה הבוקר / כל עוד נכתב הלוח / כל עוד הולך לו בן / ואב בעקבותיו / כל עוד שרים הילדים / על שנה חדשה / כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה // כל עוד הים מתעורר / כל עוד הרוח עולה / כל עוד על שחור הלוח / תתנוסס מילה.