הבלוג של אורי הייטנר

בעריכת מאמרי "מי יישא את מורשת הפלמ"ח", בגיליון האחרון של "ידיעות הקיבוץ", הושמט החלק החשוב ביותר, המסביר מדוע כה חשוב להמשיך ולשאת את מורשת הפלמ"ח.

תפקידו החשוב של הפלמ"ח בתולדות הציונות ובהקמת המדינה, היא בהחלט סיבה מספקת לנשיאת מורשתו וחינוך עליו. אולם על כך נוספת סיבה חשובה לא פחות – מתקפת השקר הפוסט והאנטי ציונית, שאסור להקל בה ראש ולהפקיר לה את השדה החינוכי.

לפני חודשים אחדים השתתפתי ברב שיח, בו התעמתתי עם איתן ברונשטיין, מייסד ארגון "זוכרות" ותועמלן קיצוני בשירות שקר ה"נכבה". בדיעבד, התחרטתי על הסכמתי להשתתף בפאנל; חשתי שבעצם השתתפותי נתתי את ידי למתן הבמה לתעמולה הזאת, באופן המציג את השקר שהוא מייצג ואת האמת שאני מייצג כשני "נראטיבים" שווים בערכם.

בדבריו, הציג ברונשטיין את הפלמ"ח ככנופיה של רוצחים, אנסים ובוזזים, שמפעלם היה ביצוע מדיניות הטיהור האתני של ב"ג. בעקבות דברים קשים שכתבתי אחרי האירוע, העירו לי אנשים: מה אתה מתרגש? מיהו בכלל? מי בכלל מקשיב לדברים ההזויים הללו? אז הוא אמר...

לא, איני מסכים עם הגישה הזאת. המתקפה הפוסט ציונית והאנטי ציונית, בארץ ובעולם, מחלחלת לתודעה, סודקת את האמונה בצדקת הציונות והינה סכנה לאומית של ממש. אסור להפקיר לה את שדה המערכה על התודעה של החברה הישראלית ובעיקר של הדור הצעיר.

הנה, איזו הצלחה מסחררת יש לנראטיב, לפיו התוקפנות של מצרים וסוריה שפלשו למדינת ישראל ביום הכיפורים 1973 הייתה בעצם מתקפת שלום, צעד של חוסר ברירה בגלל "סרבנותה" של ממשלת ישראל להיכנע לתכתיב מצרי. בעיתוני יום הכיפורים, לא נשמע כמעט קול אחר; הייתה זו ממש מתקפה של שטיפת מח, פרומו קטן למה שצפוי לנו בשנה הבאה, במלאת 40 שנה למלחמה.

אם נפקיר את הזירה, השקרים נוסח "זוכרות" יכבשו את תודעת הציבור הישראלי. ולכן, השאלה מי יישא הלאה את מורשת הפלמ"ח, היא שאלה קריטית.

* "ידיעות הקיבוץ"