הבלוג של אורי הייטנר

ביום הבחירות לנשיאות ארה"ב, שהוא גם יום הבחירות לחלק מן המושלים והנציגים לסנאט ולקונגרס ולתפקידים נוספים, הוחלט במדינות וושינגטון וקולורדו על לגליזציה למריחואנה ובמרילנד ומיין – לאפשר נישואין חד מיניים. מי קיבל את ההחלטות הללו? אזרחי המדינות הללו, במשאל עם.

משאל עם? בדמוקרטיה?! משאל עם הוא אקט דמוקרטי?

האמת היא, שכל מי שיגדיר את השאלה הזאת כשאלה מטומטמת יצדק. איך ניתן לפקפק בכך שמשאל עם, שבו העם עצמו מצביע ומחליט, הוא התגלמות הדמוקרטיה?

עובדה, בישראל יש מי שטוענים את הטענה המוזרה הזאת. כאשר הכנסת חוקקה, לפני כשנתיים, את חוק משאל העם, המַתְנֶה ויתור על שטח ריבוני של המדינה, באישור משאל עם – קמפיין ההיסטריה אודות "גל החקיקה האנטי דמוקרטי" מנה את החוק הזה כחלק מהגל הזה.

איך ניתן להגדיר משאל עם כסותר את הדמוקרטיה? אפשר לומר הכל. כל שטות. גם זה חלק מן הדמוקרטיה. והטיעון המוזר הזה נומק, בין השאר, בטענה שמשאלי עם מקובלים במשטרים דיקטטוריים. אכן, במשטרים דמוקרטיים מתקיימים משאלי עם. אך במשטרים דיקטטוריים מתקיימות גם בחירות. אסד, למשל, נבחר בבחירות ברוב של כמעט 100%. האם משמעות הדבר שבחירות הן אקט אנטי דמוקרטי? במשטר דיקטטורי הבחירות הן הצגה וכך גם משאלי עם. בדמוקרטיה, הבחירות ומשאלי העם הן הביטוי העליון של הדמוקרטיה.

קשה להשוות בין ארה"ב וישראל. שיטות הממשל הדמוקרטיות בשתי המדינות הללו שונות מאוד זו מזו. ובאמת, בישראל, איש לא היה מעלה על דעתו ללכת אל העם על נושאים כמו לגליזציה למריחואנה. שיטת הממשל הישראלית היא דמוקרטיה פרלמנטרית בדומה לנהוג במדינות אירופה. גם במדינות הללו נהוגים משאלי עם בסוגיות הנוגעות לריבונות, כמו אישור אמנת מסטריכט, הצטרפות לאיחוד האירופי, שינוי המטבע לאירו וכד'. ב-2014 יתקיים משאל עם בסקוטלנד על היפרדות מבריטניה. מן הראוי שגם בישראל סוגיות בסדר גודל היסטורי הנוגעות לריבונות המדינה, תוכרענה במשאל עם.

לאחר אישור חוק משאל עם בכנסת, הוגשה עתירה לבג"צ נגד החוק. בצל מבצע "עמוד ענן", לא הייתה חשיפה רבה להחלטה שהתקבלה השבוע בבית המשפט, אולם מן המעט שפורסם, עלתה תמונה לפיה בית המשפט יצא נגד החוק ודרש מן הממשלה והכנסת לנמקו, כשלב בדרך לפסילתו.

התמונה הזאת אינה נכונה. בית המשפט לא מתח שמץ של ביקורת על תוכן החוק, על משאל העם. נהפוך הוא, בית המשפט שכנע את העותר לוותר על כל טיעוניו נגד מהות החוק, זולת הטיעון הפרוצדורלי, לפיו החלטה על משאל עם חייבת להתקבל בחוק יסוד ולא בחוק רגיל. החלטת בית המשפט הייתה להורות לכנסת ולממשלה לנמק בתוך שלושה חודשים את עמדתם, האם נכון להוציא צו על תנאי שידרוש מהן להשיב מדוע החוק לא יבוטל מאחר ונושא כזה צריך להיות מוכרע בחוק יסוד.

אכן, מן הראוי שחוק משאל עם יהיה חוק יסוד. מדוע, אם כן, הוא חוקק כחוק רגיל?

ב-1999 התקבל בכנסת החוק שזכה לכינוי "שיריון הגולן". חוק זה התנה נסיגה משטח ריבוני ברוב של 61 ח"כים ובמשאל עם. אלא שנאמר בו, שהסעיף אודות משאל העם יכנס לתוקף משיתקבל חוק יסוד המסדיר את משאל העם. מרגע שהתקבל החוק הזה, היה על הכנסת להפשיל שרוולים ולחוקק את חוק היסוד הזה. מן הראוי היה, שגם מי שהתנגדו לחוק השיריון - משהחוק התקבל, יכבדו את ההכרעה ויהיו שותפים להכנת החוק ולהסדרת תנאי משאל העם. במקום זאת, במשך 12 שנים תמימות החוק מוסמס, מסיבות שונות והתנגדויות שונות. בסיטואציה הזאת, הוחלט להביא את החוק כחוק רגיל, והכנסת חוקקה אותו.

מן הראוי שחוק משאל העם יקבל יתר תוקף, ויחוקק כחוק יסוד, עם או בלי החלטה של בג"צ. אולם עצם התערבות בג"צ במעשה החקיקה של הכנסת, הוא פגיעה בדמוקרטיה. זה האקטיביזם השיפוטי במֵרעו; אותה דרך שפגעה קשות באמון הציבור בבית המשפט העליון ובכך קעקעה את שלטון החוק בישראל.

תפקידו של בית המשפט העליון להגן על אזרחי ישראל מפני פגיעת הרשות ושרירות השלטון. ודאי שמתן אפשרות לאזרח להיות שותף בהחלטות גורליות אינו מהווה פגיעה בזכויותיו. תפקידו של בית המשפט העליון להבטיח שהרשויות תפעלנה על פי חוק, וודאי שהחלטת הכנסת להעביר סוגיות מסוימות למשאל עם אינה בלתי חוקית.

מן הראוי היה שבית המשפט ינהג ענווה ולא יתערב בפעולת הרשות המחוקקת. על בית המשפט היה לדחות על הסף את העתירה הקנטרנית. אז למה בית המשפט התערב?

שאלה אחת השופטות בדיון: אם הכנסת הזמינה שורה של מומחים במהלך הדיון, אין מקום לכך שגם קולו של בית המשפט ישמע?

התשובה לשאלה הזו היא חד משמעית: לא. הכנסת מזמינה מומחים ומתייעצת אתם. בית המשפט אינו גוף מייעץ לכנסת, אלא הרשות השופטת. ככזאת, הסוגיה הזאת, עם כל הכבוד, אינה מעניינה.

* "שישי בגולן"