הבלוג של אורי הייטנר

קיים דמיון רב בין החלטות בית המשפט המחוזי בעניינו של אולמרט לבין החלטות היועץ המשפטי בעניינו של ליברמן.

במקרה של אולמרט – ראש הממשלה הורשע בפלילים בפרשה הקטנה יותר (מרכז ההשקעות) וזוכה מחמת הספק בפרשות הכבדות יותר (טלנסקי, ראשונטורס). עצם העובדה שראש ממשלה הוא עבריין שהורשע בפלילים אמורה להרעיד את אמות הספים של החברה הישראלית, אך מבחינה ציבורית חמורים יותר הדברים שנכתבו אודותיו דווקא בסעיפי כתב האישום בהם זוכה מחמת הספק, ושאוששו את הנאמר בכתב האישום, גם אם המסקנה, השנויה במחלוקת, הייתה שאין במעשי שחיתות ציבורית אלה כדי להרשיע אותו בפלילים.

במקרה של ליברמן – שר החוץ הואשם בפלילים בפרשה הקטנה יותר (השגריר), ובשל ספקות אודות סיכויי הרשעתו, לא הוגש נגדו כתב אישום בפרשה הכבדה יותר (חברות הקש). עצם העובדה ששר החוץ נאשם בפלילים אמורה להרעיד את אמות הספים של החברה הישראלית, אך מבחינה ציבורית חמורים יותר הדברים שנכתבו אודותיו בדו"ח היועה"מ דווקא בנוגע לחשדות שלא הבשילו לכתב אישום. הדו"ח מחזק את החדשות שהובילו להמלצות המשטרה והפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום, גם אם המסקנה הסופית, השנויה במחלוקת, הייתה ספק האם יש במעשי השחיתות הציבורית הללו כדי להרשיע אותו בפלילים.

קטונתי מלבקר את החלטת בית המשפט בעניין אולמרט ואת החלטת היועץ המשפטי בעניין ליברמן, אך אותי מעניין ההיבט הציבורי הרבה יותר מההיבט המשפטי. לא כל מה שאינו פלילי כשר, ומבחינה ציבורית הוגש היום כתב אישום חריף נגד ליברמן, הפוסל אותו מבחינה מוסרית, לכל תפקיד ציבורי.

ובסוגיה המשפטית – תמהני מה גרם ליועץ המשפטי לשנות את דעתו בנוגע לכתב האישום נגד ליברמן בפרשת החברות. שמא המתקפה המתלהמת וחסרת המעצורים על הפרקליטות לאחר משפט אולמרט, שנעה בין דרישה להתפטרותו של פרקליט המדינה לדרישה להתאבדותו ונמשכה במתקפה המרושעת של אולמרט על לדור בראיון טלוויזיוני בשבוע שעבר, הילכה אימים על היועץ המשפטי והשפיעה על החלטותיו?

אחת הסוגיות שעלו לדיון ציבורי בעקבות הפרשה, היא טענת עינוי הדין. הטענה מוצדקת בחלקה, אלא שהיא מתעלמת מתרומתו של ליברמן למשיכת הזמן הזאת. עד כמה הביקורת הזו השפיעה על החלטתו של וינשטיין לא להגיש כתב אישום בפרשה המרכזית? ההחלטה עלולה לעודד חשודים עתידיים להפעיל פיליבסטר ולשבש את חקירתם, כדי שכתב אישום לא יוגש נגדם בגין עינוי הדין.

ההבדל המרכזי בין פרשת אולמרט לפרשת ליברמן היא הסיקור התקשורתי. בעוד החלטת בית המשפט בפרשת אולמרט סוקרה כזיכוי תוך המעטה בערך ההרשעה, פרשת ליברמן סוקרה כהגשת כתב אישום בעוד אי הגשת כתב האישום בפרשה המרכזית תופסת מקום משני. הסיקור הראוי הוא של ליברמן. הסיקור שהיה להחלטת בית המשפט על אולמרט היה שערורייתי.

יזכור כל מצביע ליכוד, שמספר 2 ברשימה שבה הוא תומך הוא אדם מושחת ונאשם בפלילים.

* "ישראל היום"