תגובת יתר
הליכוד איבד מנדטים לטובת "הבית היהודי" בעקבות תגובת היתר על דברי בנט בנוגע לסרבנות. הבוחרים הבחינו בספין ובניצול הציני של אמירתו של בנט לעשיית הון אלקטורלי, והגיבו בהתאם. מן הראוי ש"הבית היהודי" ילמד את הלקח, ולא יכשל בתגובת יתר על מודעת הנאצה נגד בנט באתר "ליכודניק". הרי הם יודעים שהליכוד אינו עומד מאחורי המודעה ושהוא גינה אותה בתוקף. אם ינסו להיבנות מן המודעה הזאת, תגובת היתר שלהם עלולה להתגלות כבומרנג.
שיעור בציונות
השר לביטחון פנים אהרונוביץ', אמר בדיוק את מה שהאחריות הלאומית מחייבת אותו לומר: דברי גינוי לגל ההסתה הגזענית נגד המסתננים הזרים, בעקבות האונס הברוטלי של הקשישה בת"א. ובצדק, ביקר אהרונוביץ' את תפקידו הנפסד והמכוער של שר הפנים אלי ישי, בליבוי היצרים, לאורך כל הקדנציה.
תגובת אלי ישי הייתה שאהרונוביץ' צריך ללמוד ממנו מהי ציונות. לא פחות, יו"ר ש"ס ילמד אותנו מהי ציונות...
אני מציע שהציוני הדגול הזה יפעל קודם לגיוס בחורי ישיבות להגנה על המדינה היהודית, ואח"כ שידבר על ציונות.
איפה הבושה
אהוד אולמרט משפריץ לכל עבר דברי בלע נגד הליכוד ונתניהו, נגד "התנועה" וציפי לבני, נגד "העבודה" ושלי יחימוביץ' ובתמיכה בשאול מופז (קל לו לתמוך במופז, שלא יעבור את אחוז החסימה, כביטוי לכך שהוא האלטרנטיבה היחידה למדינת ישראל. כל המנהיגים האחרים, הם כחגבים בעיניו).
בחברה מתוקנת, עבריין מושחת כמו אהוד אולמרט היה מתבייש להוציא את ראשו מן המחילה ולצייץ. איפה, איפה, איפה, איפה, איפה הבושה?
השלום של שלי
ביקורת חריפה מוטחת בשלי יחימוביץ' על כך שהשלום נעלם ממצעה, מתכניותיה ומדיבוריה.
אני שותף לביקורת. מה פתאום, "היי, זאת שלי". למה לא, "שלום, זאת שלי". עבריה, דברי עברית.
* "חדשות בן עזר"