הבלוג של אורי הייטנר

הסכמתי מאוד עם מאמרו של אלי ניסן, בתגובה לדבריו של משה נגבי אודות התבטאותו של יאיר לפיד נגד גוש פוליטי עם הזועבי'ז. אולם בעיניי, הבעיה אינה רק הפרשנות שהציג נגבי ואי מתן ביטוי לגישה אחרת, אלא עצם העובדה שסוגיה זו נדונה בתכנית משפטית וקיבלה פרשנות משפטית. זוהי סוגיה פוליטית לחלוטין, שמקומה בתכנית משפטית זהה למקומה במדור ספורט.

על מה מדובר? על שותפות בקואליציה. אין המדובר בזכות להתמודד לכנסת, שהינה מזכויות האזרח, אלא בהרכבת קואליציה, שהינה ביטוי להסכמות פוליטיות ולאחריות משותפת.

אילו הסכמות פוליטיות יכולות להיות עם מפלגות אנטי ציוניות, השוללות את זכות קיומה של מדינה יהודית, שבכל עימות בינינו לבין אויבינו הם אוטומטית בעד האויב. במבצע "עמוד ענן" מרצ התנגדה למבצע, אבל מרצ היא בצד שלנו – המחלוקת עמה היא מה טוב לישראל. המפלגות האנטי ישראליות תומכות בצד של משגרי הטילים לעבר ישראל. כך בעימות זה, וכך בכל עימות אחר, בעבר ובהווה. האם אנו יכולים לתאר לעצמנו את אחמד טיבי, עוזרו ויועצו של רב המרצחים ערפאת, שותף לקבלת החלטות בנוגע לענייני "על פי מקורות זרים"? הרי עצם המחשבה על כך מעוותת.

הצגת דבריו של לפיד כ"גזענות" היא צביעות מתחסדת. יש בעיית גזענות בישראל, כפי שראינו בקרב חלק מאוהדי בית"ר ירושלים רק לאחרונה. יש להיאבק בגזענות הזאת. אולם כדי להילחם ברע, יש להבחין בין טוב ורע. אי אפשר להילחם בגזענות, כאשר מציגים כ"גזענות" דברים שאין בינם לבין גזענות ולא כלום. אין דבר המשרת את הגזענות האמתית הקיימת בתוכנו, מאשר שיתוף פעולה עם קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, המציג את ישראל כמדינת אפרטהייד ואת הציונות כגזענות.

אז לפיד אמר זועבי'ז. זה נשמע כמו אוי אוי אוי... מה, אנחנו לא מדברים על הפייגלינים? רבין לא דיבר על הפוגלים? הרי זה ביטוי מקובל שאין עמו כל בעיה. ההתנפלות על לפיד בשל דבריו, פשוט דוחה.

הבעיה אינה קשורה כלל לערבים, אלא לעמדות פוליטיות אנטי ישראליות. אני הייתי לא הייתי מגדיר את התופעה כזועבי'ז אלא כחנין'ז. הרי דב חנין אינו יכול להיות בקואליציה ישראלית, בדיוק כמו חנין זועבי. אני, אגב, מעדיף את זועבי חנין על חנין דב. היא ערביה, ובסכסוך הלאומי בין העם שלה לבין המדינה שלה – איני מצפה שתעדיף את הזהות האזרחית שלה על פני הזהות הלאומית שלה. לעומת זאת, אני בז לדב חנין שמואס בזהות הלאומית שלו, ותומך באויבי מדינת הלאום שלו.

בבחירות האחרונה התמודדה רשימת אלאמל לתג'יע, "התקווה לשינוי". זוהי רשימה של אינטלקטואלים ערבים, הנאבקת למען השתלבות אמתית של ערביי ישראל בחברה הישראלית, כולל שירות אזרחי של הערבים. היא יוצאת נגד המפלגות הערביות שמעמידות את הסוגיות המדיניות בראש במקום לקדם את ענייני הציבור הערבי בישראל. עמדתם המדינית, היא תמיכה במו"מ עם הפלשתינאים והקמת שתי מדינות בגבול שיוסכם במו"מ. ראשיה הודיעו שישאפו להצטרף לכל קואליציה, כדי לסייע לקידום המגזר הערבי.

אילו המפלגה הזאת נבחרה לכנסת, היא הייתה מועמדת ראויה להצטרף לממשלה ואין לי ספק שהיא הייתה שותפה רצויה. לעומת זאת, מפלגה שכולם דב חנינים, יהודים, לא הייתה ראויה להיות שותפה באף קואליציה ציונית.

* "חדשות בן עזר" (תוספת ליומן הבחירות)