השמאל החדש
חשבתם ש"עוצמה לישראל" היא הקצה של הימין? שמימין לה ניצב רק תהום? טעיתם.
ערב הבחירות, יצא אתר "הקול היהודי" בשצף קצף נגד פשרנותה של "עוצמה לישראל". על מה יצא קצפם?
עיקר הכעס הופנה כלפי תלמידיו של "הרב כהנא הי"ד" שנטשו את דרכו. כזכור, כהנא הטיף לגירוש הערבים מן הארץ והציע חוקי גזע א-לה נירנברג, דוגמת מאסר ממושך לגוי שיקיים יחסי מין עם יהודיה וכד'. כהנא ותנועתו נפסלו מהתמודדות בבחירות, בעקבות תיקון חוק הבחירות האוסר על הסתה גזענית. לאחר שנים רבות ניסו תלמידיו לחזור לכנסת, תוך הימנעות משגיאות שעלולות לפסול אותן.
וכך, שומו שמים, תלמידי כהנא רצים ברשימה הקוראת לשוויון לערביי ישראל. הרי המסר של "עוצמה לישראל" הוא דרישה מן הערבים לשוויון בחובות כתנאי לשוויון בחובות. משמעות הדבר, אליבא ד"הקול היהודי", תמיכה ברעיון של זכויות לגויים בארץ ישראל, שזו כפירה בעיקר עיקרי תורתו של כהנא.
וזה עוד כלום. "עוצמה לישראל" דורשים העדפה ליוצאי צבא במכרזים ובקבלה לעבודה. והרי, כותב האתר, יש הרבה יהודים טובים שאינם משרתים בצה"ל. ולעומת זאת, יש דרוזים ובדואים המשרתים בצה"ל ומשמעות הדרישה הזאת היא העדפת גויים על יהודים בא"י!
באמת, ססססססססססססססמולנים מניאקים ה"עוצמה לישראל" האלה.
הצבעה עדרית
בשירם של "הגשש החיוור" "אף אחד לא קם", מובעת משאלה לכך שהארץ תשקוט "אם לא ארבעים שנה אז ארבעים יום" ופולי נכנס ביבבה "אפילו על שבועיים היינו מתפשרים".
מאז "עמוד ענן" חלפו יותר משבועיים, יותר מארבעים יום גם יותר מחודשיים והגבול שקט. אמנם השקט מתוח, ועלול להתפוצץ בעוד יום, שבוע, חודש או שנה. ואולי הוא ישמר לאורך זמן, כפי שגבול לבנון שקט בזכות מלחמת לבנון השניה כבר שש שנים וחצי, אחרי 40 שנות טרור?
ימים יגידו. דבר אחד בטוח – אלו החודשיים וחצי השקטים ביותר, וליתר דיוק אלה החודשיים וחצי השקטים הראשונים, מאז פרוץ מתקפת הטרור ("האינתיפאדה השניה") בספטמבר 2000. כל ההודנות והתהאדיות החזיקו מעמד פחות משעה. "עופרת יצוקה" הוריד את גובה הלהבות אך לא שם קץ למטווח הטילים על אזרחי הדרום. ההתנתקות, שאמורה הייתה להסיר את הסיבה לטרור מעזה, הביאה להתגברות הירי בטור הנדסי. רק מבצע "עמוד ענן" הביא לשקט, לפחות לאורך חודשיים וחצי, בגבול עזה. אפשר לחלק את החיים בגבול עזה לשניים – לפני ואחרי "עמוד ענן".
מבצע "עמוד ענן" נהנה מקונסנזוס רחב מאוד בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית בישראל. קונסנזוס רחב, אך לא מלא. מי שהפרה את ההסכמה הלאומית הרחבה הייתה מרצ.
ואיזו רשימה, לדעתכם, ניצחה בבחירות בקיבוצי "השומר הצעיר" בעוטף עזה? מרצ, כמובן. למה? ככה! זו אינה הצבעה רציונלית, אלא אמוציונלית. אין זו הצבעה מן הראש, אלא מן הבטן. זוהי התגלמות ההצבעה השבטית, אם נרצה להיות עדינים ולא לומר הצבעה עדרית.
סכנה לדמוקרטיה
העיתונים מספרים לנו על כוונתו של גבי אשכנזי להתמודד עם ראשות מפלגת העבודה. מה שעלול לעכב בעדו, הוא התפתחויות החקירה הפלילית נגדו, בגין פרשת הרפז.
אולם הסוגיה אינה רק פלילית, אלא בראש ובראשונה ציבורית. רמטכ"ל שלא כיבד את הדרג המדיני שמעליו וחתר תחתיו, אינו ראוי להנהגה פוליטית בחברה דמוקרטית. יש לו עוד הרבה מאוד מה ללמוד ולהפנים, בדרכי הדמוקרטיה ואורחותיה.
* "חדשות בן עזר" (הרשימה לחב"ע כוללת גם את "הגשר היהודי" שפירסמתי בנפרד ושלחתי גם ל"ישראל היום".