צל"ש לשני ח"כים שבדרך כלל אני מבקר אותם בחריפות – זהבה גלאון ומשה פייגלין. זהבה גלאון, על יוזמתה לקיים דיון בכנסת על רצח העם הארמני. משה פייגלין על יוזמתו לקיים דיון בכנסת על קצירת האיברים מאסירים ומתנגדי משטר בסין.
צל"ג לממשלת ישראל ולנציגה בדיון על טבח האיראנים אופיר אקוניס, שהמסר שלו היה "ישראל אף פעם לא הכחישה את רצח העם הארמני, אבל...". ישראל, מדינת היהודים, הנלחמת נגד התופעה של הכחשת השואה, חייבת להילחם נגד הכחשת רצח העם הארמני. נכון, תמיד העיתוי לא מתאים. כאשר שתי המדינות היו בעלות ברית, העיתוי לא התאים כי חבל להרוס את האידיליה. כאשר העימות בין המדינות היה בשיאו, העיתוי לא התאים כי המשבר גם כך עמוק, למה להחריף אותו. היום, כאשר היחסים בין המדינות מתחממים (או אמורים להתחמם) העיתוי אינו מתאים כי עד שסוף סוף מסתמן סוף למשבר אנחנו נחדש אותו? שקט, מתנצלים. איני מזלזל כלל באינטרסים המדיניים, אבל יש שיקולים מוסריים שמעל האינטרס.
יוזמתו של פייגלין לדון בכנסת על קצירת האיברים חשובה אפילו יותר, כיוון שמדובר בפשע הנעשה בימינו ועל העולם הנאור לצאת נגדו.
צל"ג למשרד החוץ המפעיל לחץ על הכנסת שלא לקיים את הדיון.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
