הבלוג של אורי הייטנר

לכבוד נפתלי בנט,

כבוד שר הדתות,

כאשר נתבקשתי לכתוב צרור עצות לשר הדתות, התלבטתי למי ראוי למען אותו – אליך או לסגנך, ח"כ בן דהן. הרי אתה – ראשך במשרד המסחר והכלכלה וסגנך ינהל בפועל את משרד הדתות.

ואף על פי כן, הגעתי למסקנה שאתה הכתובת – לא רק מאחר ועליך מוטלת מלוא האחריות, בהיותך השר וחבר הממשלה, אלא בעיקר בזכות מי שאתה ומה שאתה מייצג; את הכמיהה לכך שמשהו חדש יתחיל בחברה הישראלית. ובמשרד הקטן מבין השניים שעל כתפיך, טמונה הזדמנות לשינוי מהפכני באחד הנושאים הדורשים שינוי מהותי, יחסי דת ומדינה בישראל. במשרד הזה, בכוחך לחולל שינוי ולהתחיל משהו חדש תחת הישן והמסואב.

בחברה הישראלית מתחוללים במקביל שני תהליכים מנוגדים – תהליך של הקצנה, קיטוב והתפוררות ותהליך של התחדשות יהודית ציונית הנושאת תקווה לתחיה ובנין מחדש של החברה הישראלית על בסיס של סולידריות, אחדות וממלכתיות. המערכת הפוליטית, יש לציין, הייתה הקטליזטור של התהליך השלילי. בעקבות הבחירות האחרונות, לראשונה, החלה לחלחל לפוליטיקה הישראלית הרוח של התהליך החיובי. הברית בין "הבית היהודי" לבין "יש עתיד", אם אינה קוניוקטורה קואליציונית גרידא, עשויה לסמן את התמורה הזאת. משרד הדתות מעניק לך עוצמה לחולל את השינוי הדרוש.

* האתגר הראשון הניצב לפתחך, כשר הדתות ומנהיג "הבית היהודי", הוא בחירת הרב הראשי. אין גורם במדינת ישראל שאחראי לחילול השם יותר מהרבנות הראשית, המרחיקה את הציבור החילוני והמסורתי מן היהדות, בשל קיצוניותה, חרדיותה, עסקנותה, זלזולה בציבור ונטייתה להתיישר אחרי הקיצונים ביותר, באופנת ה"חומרות" שלא הייתה מביישת את בית שמאי ביום רע במיוחד. הציבור החילוני איבד את האמון במוסד הזה.

התלות של האזרחים ברבנות, בצמתים מרכזיים בחייו האישיים, הופכת את כל האזרחים היהודיים בישראל לבעלי עניין ברבנות. הרבנים הראשיים חייבים להיות אנשים המקובלים על כלל הציבור, הנהנים מאהדתו ושיש בכוחם לחולל מהפכה בדמותה ותדמיתה של הרבנות. מבין המועמדים הקיימים, רק הרב סתו נהנה מן האמון הזה ומסוגל ורוצה להוביל מהפכה כזו. לפיכך, משימתך הראשונה היא לגלות מנהיגות, להתייצב לצד הרב סתו ולהטיל את מלוא כובד משקלך בתמיכה בו. עליך לדחות על הסף את כל העסקאות המכוערות עם ש"ס, ברוח חוקק לי חוק פרסונלי ואחוקק לך חוק פרסונלי ונבחר שני אנשים שאינם מתאימים, מאחר ואין הם נהנים מאמון הציבור. ולצד התמיכה ברב סתו, עליך להוביל את הציונות הדתית להעמדת רב "ספרדי" ראוי, שייהנה אף הוא מאמון כלל הציבור ויהיה מחויב אף הוא למהפכה הנדרשת; לא רב חרד"לי ולבטח לא רב גזען.

* מן הראוי, שהקדנציה הבאה של הרבנים הראשיים תהיה האחרונה שיש בה הפרדה בין "אשכנזי" ו"ספרדי". אחרי 130 שנות ציונות ו-65 שנות מדינה, נשכיל להוציא מתוכנו את הגלות ולמחוק את ההפרדות העדתיות האנכרוניסטיות והפלגניות הללו. רב ראשי ישראלי אחד, יבטא את אחדות ישראל, להבדיל מהשבטיות והכיתתיות שבמצב הקיים.

* ישראל היא מדינת העם היהודי, ויש לשים קץ למצב האנומלי, שבו היא מתנכרת לזרמים הגדולים ביותר ביהדות העולם. על ישראל להעניק מעמד שווה לזרמים ביהדות, הן לשם חיזוק זיקתה לעם היהודי בתפוצות הגולה וזיקתם של יהודי הגולה לישראל, הן כדי לעודד את עלייתם לארץ והן כיוון שגם בישראל קיימים הזרמים הללו. ואם הענקת מעמד שווה היא מהפכה מרחיקת לכת מידי בעבורך, עשה לפחות את הצעדים הראשונים, של הידברות עם כל הזרמים, מתוך כבוד, פתיחות, אהבת ישראל ואחווה יהודית.

* העליה הגדולה מחבר העמים בדור האחרון, היא אחד הניצחונות הגדולים בתולדות הציונות. העובדה שלאחר 70 שנות דיכוי נורא מצד המשטר הסובייטי, פתאום קמו יהודי בריה"מ בבוקר וראו שהם עם והתחילו ללכת לא"י, היא התגלמות המושג נצח ישראל לא ישקר. הניכור כלפיהם, בעיקר מצד הממסד הרבני ואי ההכרה ביהדותם, היא חרפה לאומית. מן הראוי לקבל החלטה גורפת המכירה ביהדותם של כל העולים. ואם אין בכוחך, או אין בך אומץ לצעד המתבקש הזה, למצער – הובל מהלך ממלכתי ברוח הפעולה הנעשית בידי רבני צהר, של הוכחת יהדותם של מרבית העולים, ולצדו מהלך של גיור ברוח טובה ולאומית, בלי לכפות על המתגיירים לשקר ולהעמיד פנים. הגרים מתקבלים לעם היהודי, והעם היהודי בימינו אינו רק אורתודוכסי, ולכן הצטרפות לעם היהודי אינה צריכה להיות כרוכה בדרישה להתחפש לדתיים אורתודוכסים.

* ההצבעה ברגליים, של ישראלים רבים הבוחרים שלא להתחתן דרך הרבנות, היא בראש ובראשונה תוצאה של המפגש עם הממסד החרדי השולט ברבנות ואינו מאיר פנים, אם לנקוט לשון המעטה. מהפכה ברבנות תשנה את המצב הזה, אולם הגיע הזמן לבחון את עצם המונופול של הרבנות על הנישואין בישראל. מן הראוי שתהיה אפשרות לנישואין אזרחיים, לצד האפשרות לנישואין יהודיים. שינוי כזה יחייב את הגורמים המקדמים נישואין ברוח היהדות לדרכיה השונות, ובראשם הרבנות, להשתפר ולהתחרות על לבם של הזוגות הנישאים. אני מאמין שצעד כזה יחזק את מוסד הנישואין היהודי ואת מוסד המשפחה היהודית.

* לנאום הבכורה של ח"כ רות קלדרון בכנסת נחשפתי דרך קישור בדף הפייסבוק שלך, שמעליו כתבת "משהו חדש מתחיל". רות מייצגת מהלך תרבותי היסטורי בחברה היהודית הישראלית – ההתחדשות היהודית. תגובתך מעידה על כך שאתה רואה בתנועת ההתחדשות היהודית בעלת ברית טבעית של הציונות הדתית.

ההתחדשות היהודית במרחב החילוני בישראל נעשית בדרכים שונות – בתי מדרש, קהילות תפילה, ישיבות, ארגוני שיח, קבוצות לימוד, אירועי חג ומועד ועוד ועוד. רבבות ישראלים, אולי מאות אלפים, נוטלים בהם חלק. הגיעה העת לחדול מן ההתעלמות הממלכתית מן המהלך החשוב הזה. מן הראוי שמדינת ישראל תכיר במהלך ובחשיבותו, ותעודד אותו באמצעות מימון ממלכתי – תקציבי משרד החינוך, התרבות והדתות.

* תנועת "נאמני תורה ועבודה" מציעה תכנית מפורטת לשינוי מהותי ומשמעותי באופן התנהלות חיי הדת במדינה, באמצעות ביזורם והעברת האחריות והתקציב לידי הקהילה. מהפך כזה – דמוקרטיזציה של החיים היהודיים בישראל, יעניק משמעות ועניין בחיים היהודיים שיתקיימו בקהילות השונות – קהילות דתיות מכל הזרמים וקהילות מתחדשות, קהילות חרדיות וקהילות דתיות לאומיות, שתתנהלנה בדרכן הייחודית, על פי קריטריונים מוסכמים. מהפכה כזו עשויה להיות תרומתך הגדולה ביותר לחברה הישראלית.

... ומי יודע אם לעת כזאת הגעת להנהגה.

* "סטטוס"