מי ראוי להיות אדריכל בישראל? מיהו בעל הכישורים המקצועיים המתאימים?
למשל... מי שחושב שגילה אינה חלק מירושלים. מכל מקום, מי שחושב שגילה היא חלק מירושלים (עובדתית, היא חלק מירושלים, אבל מה חשובות העובדות?) לא יתקבל למגמת אדריכלות ב"בצלאל" בירושלים.
צעירה, תושבת גילה, שביקשה להתקבל למגמה, לא התקבלה. לא זו בלבד שהיא תושבת גילה, בראיון הקבלה היא גם לא השיבה את התשובה "הנכונה" לשאלה "האם לדעתה גילה היא בכלל חלק מירושלים?"
מן הסתם, "בצלאל" יכחישו שתשובתה על השאלה הזו היא הסיבה לאי קבלתה. הם יספרו, בוודאי, שהסיבות הן אחרות לגמרי, היא פשוט "לא מתאימה". אבל קשה שלא לחשוד בהם, במניעי הפסילה, כאשר בראיון קבלה למוסד, כאשר עמדה מולם צעירה חסרת ניסיון וביטחון ומי שאמורים לקבוע את עתידה האקדמי והמקצועי, שאלו אותה את השאלה הפוליטית הבוטה הזאת. כל אדם סביר יבין, שמי ששאלו בראיון קבלה שאלה כזו, לא עשו כן בתמימות.
צעירה אחרת, תושבת היישוב הקהילתי רקפת שבגליל, נשאלה בידי ועדת הקבלה של "בצלאל" לדעתה על ועדות הקבלה. כידוע, מתקיים מסע הסתה חמור נגד ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב, המתמקדת בדה-לגיטימציה לזכותה של קהילה לבחור את חבריה, תוך סילוף מהותן, תפקידן ואופן פעולתן של ועדות הקבלה. והנה, יושב לו הטריבונל הקובע האם אותה צעירה תוכל להגשים את חלומה האישי, המקצועי והאמנותי ולהיות אדריכלית, ושואל אותה לדעתה על המוסד הקיים ביישוב שלה, והיא יודעת שהוא מהווה יעד למתקפות מצד מי שיודעים מה "נכון" לחשוב.
מה תעשה אותה צעירה? האם היא יודעת שצעירה אחרת, שלא השיבה "נכון" על השאלה בנוגע לגילֹה, לא התקבלה ללימודים?
ישראל היא מדינה דמוקרטית, הנושאת את דגל החופש האקדמי. אין ניגוד בוטה יותר לחופש הדמוקרטי, מטריבונל קומיסארים הממיין את תלמידיו על פי השקפותיהם הפוליטיות, וקובע את עתידם המקצועי על פי התיישרותם לפי צו הפוליטיקלי קורקט.
החופש האקדמי מעודד נון-קונפורמיזם, מחשבה יוצרת, ערעור על מוסכמות, חשיבה מחוץ לקופסה, הפריה אינטלקטואלית ואידיאולוגית המבוססת על ריבוי דעות. והנה, ב"בצלאל" בוחנים את התלמידים האם הם חושבים על פי מה ש"נכון" בעיני מנהלי המוסד. מי ראוי להיות אדריכל, על פי "בצלאל"? מי שחושב "נכון". או, לחלופין, אנוס היודע לדקלם היטב את מה שמצפים ממנו. ומי שכבר בראיון הקבלה יודע להשיב את התשובות הנכונות, מן הסתם ייטיב לדקלם אותן לאחר תהליך האינדוקטרינציה שיעבור במוסד, כך שהוא לבטח מתאים למקצוע.
מנהלת "בצלאל" אווה אילוז, כתבה מסה ארוכה בגיליון האחרון של מוסף "הארץ", בה התמודדה עם השאלה מדוע הישראלים הם צייתנים כל כך. האמת היא, שאפיון הישראלים כצייתנים, מנותק מן המציאות עד גיחוך. אולם קשה לאילוז להתמודד עם התופעה של ההתגייסות לצה"ל במוטיבציה גבוהה, ולכן היא בנתה מגדל קלפים פסבדו-פילוסופי ופסבדו-פסיכולוגי על צייתנותם של הישראלים.
היא הציגה את הצייתנות הזאת בשלילה מוחלטת. והנה, מסתבר שהמוסד שהיא עומדת בראשו, מטפח צייתנות וכניעוּת בקרב תלמידיו, ועמידה בקריטריון המקצועי של יכולת לדקלם את הסיסמאות "הנכונות".
מי יִגְלֶה עפר מעיניך, בוריס שץ, חלוץ העליה השניה, מייסד "בצלאל" - כאבן יסוד בהגשמת הציונות?
* "ישראל היום"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
