אני פוגש עטיפה של ארטיק זרוקה על המדרכה. מרים אותה, על מנת להשליכה לפח הקרוב, ונאלץ להישאר אתה, דבוקה בידי, עד קצהו השני של הקיבוץ, כי אין פח קרוב. לאן נעלמו הפחים?
עד לפני כשנה וחצי (+-) קיבוץ אורטל היה מכוסה לאורכו ולרוחבו בפחי זבל. רשת פחי הזבל הזאת שיפרה מאוד את איכות החיים ואיכות הסביבה באורטל – גרמה לקיבוץ להיות נקי יותר ומנעה מהחברים ומהילדים את אי הנעימות הכרוכה בהסתובבות עם פסולת ביד. ובבוקר בהיר אחד נעלמו הפחים. חסל סל. נשאר רק קומץ הפחים הגדולים.
לא אחת העליתי את הנושא בפני ריפי (ועוד קודם לכן בפני מזל), ולא קיבלתי מענה ראוי. לכן, אני מעלה זאת בפורום הציבורי הזה, כדי ליצור לחץ להחזיר אשפה ליושנה.
****
נאמר לי שהסיבה לכך היא שהכלבים היו מפזרים את הזבל, וכך הפחים גרמו ללכלוך ולא לניקיון.
על כך כבר אמרו חכמינו שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה.
החלטות אורטל מחייבות את הכלבים להיות קשורים ולהסתובב רק עם בעליהם. עמידה בהחלטות אורטל, הייתה מונעת את הבעיה. אולם חלק מבעלי הכלבים מפרים את ההחלטות, הקהילה אינה אוכפת בעוז את החלטותיה, כתוצאה מכך עוד חברים מפרים את ההחלטות, וכאשר אחת התוצאות היא נבירה בפחי זבל ופיזור האשפה על המדרכה – במקום לאכוף את ההחלטות, אנו מסלקים את הפחים. בעיניי, זה אבסורד.
יש לאכוף את ההחלטות בנושא הכלבים, למען איכות חיינו, אך ללא קשר – למען איכות חיינו יש להחזיר את הפחים. ובלי קשר לצורך לאכוף את ההחלטות בנושא הכלבים, אפשר למצוא פתרונות טכניים, כמו מכסים כבדים, מכסים קפיציים ועוד.
החזירו לנו את הפחים!
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
